ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
השומר הצעיר

מתוך עינהשופטופדיה

פעילותה הברוכה של תנועת הנוער השוה"צ מתקיימת במתחם "הרי אפרים" מאז הקמת המוסד החינוכי (1950)וגם כיום, בשנת ה-70 לעין השופט, בפנימיית רעות. הבאתי כאן קורטוב מעבודת מחקר לתאר שלישי שעשיתי על השוה"צ הארצישראלי וצרפתי כמה משפטים מתקופת היותי במוסד בשנותיו הראשונות. מכאן, השער פתוח ל"שומרים" משכבות שונות לצרף מסמכים שונים ומזכרונותיהם מפעולותיה של התנועה במוסד ובפנימיית רעות. (עמוס כרמל)

תוכן עניינים

שער אל העולם הרחב
תנועת הנוער השומר הצעיר - תנועה ציונית סוציאליסטית, בה התחנכו מרבית מייסדי עין השופט בארצות מוצאם, בעיקר בפולין, ארה"ב וקנדה והביאו עימם, עם עלייתם לארץ, מסורות, תפיסות וגישות תנועתיות. ילדי הקבוץ הראשונים, שהתחנכו במוסד החינוכי המשותף (בשנות ה- 50 ), גם אם הם לא זכו להדרכה קבועה ופעולותיהם התנועתיות לא היו סדירות, הם השתייכו להשוה"צ הארץ-ישראלי, ובאמצעותו הם נפגשו, בטיולים ובמחנות, עם "גדודים" מקבילים מהתנועה בערים ובמושבות. היה זה "חלון" רב פנים אל העולם שמעבר לגדרות הקיבוץ, בחזקת הרחבת אופקים אל תנועה ארצית ורעיונותיה.

הקן הקיבוצי
הקן הקיבוצי ראשיתו בקיץ 1936 עם היווסדם של שלושה קינים קיבוציים, ללא קשר תכנוני ביניהם. א. הקמת הקן במשמר העמק. ב. הקמת קן ע"י מספר נערים בקיבוץ בית אלפא. ג. כניסת חברת נוער א' לתנועה בקיבוץ מרחביה. בשנת 1938 הצטרפו ראשוני בוגרי הקן במשמר העמק לשורות המגשימים בקבה"א. גם אם מספר המצטרפים באותה שנה היה מועט יחסית, הרי שמבחינה סימלית האירוע הידהד ברחבי התנועה, כסגירת מעגל, דור שני של שומרים, "ענף" ארצישראלי-צברי המצטרף למייסדים. עם הזמן נוסדו מוסדות חינוכיים בקיבוצים נוספים ועימם הלך והתרחב גם הקן הקיבוצי. פעולות הקבוצות במוסד הרי אפרים, בשנות ה-50 , היה להם דמיון רב לערבים שארגנה גם ועדת חברה בחדר האוכל של המוסד. (בעיה: תנועת נוער השוה"צ בתוך קיבוצים של השוה"צ – והיכן "מרד הבן"?). הקבוצה החינוכית במוסד הייתה גם לקבוצה התנועתית, דבר שעמעם במשהו את הייחודיות של המסגרת התנועתית ואת אפשרויות הגוון החברתי. המדריכים הראשונים של הקבוצות במוסד באו מחברות נוער בוגרות שהיו בקבוצים. משנות -1952 - 1953 לערך, הקבוצות הבוגרות, "עופר" ו"שחף" התחילו להדריך את הקבוצות הצעירות במוסד. בגלל אותו דמיון בין הרעיונות, התפיסות, ואורח החיים במוסד לבין התנועה החינוכית, התמקדה התנועה בעיקר: במחנות, טיולים, ערבי מדורה, צופיות, טכס וסמל, מפקדי אש, דברות השומר, היסטוריה של השוה"צ ועוד.

הכניסה לתנועה בכיתה ו' התבצעה באופן קבוצתי –קולקטיבי, ללא אפשרות בחירה, או סירוב, ובניגוד לעקרונות של תנועת הנוער הקלאסית הוולונטארית. במוסד החינוכי הרי אפרים הייתה "הנהגת קן" שחלשה על כל הפעילות התנועתית. הקבוצות השתייכו לגדודים ארציים עם שמות של קיבוצים ארצישראלים. לכל גדוד הייתה עניבה וסמל משלו.


קן אזורי שבמרכזו "מוסד הרי אפרים"
בחנוכה 17.12.1954 מתפרסם עיתון שומרי מס' 1 "ניב הקן" במוסד הרי אפרים, דבר המצביע על התבססות והתמסדות הקן השומרי. ב"ניב הקן מס' 2 שיצא בל"ג בעומר 1955 מצוי דיווח נרחב על פעולות "הקן האזורי", המונה מעל 350 שומרים, המקיף חברות נוער בשלושה קיבוצים והקבוצות המתחנכות במוסד החינוכי הרי אפרים. מיכל מקבוצת איילה (גדוד רבדים)כותבת שם על מספר מסיבות שנערכו לכלל הקן האזורי והוצאת ניב הקן מס' 1 ומס' 2 . נערכו פעולות תנועה רבות והתחרות על תרבות ואומנות בין הגדודים דירבנה את החברים לפעילות. כיום, בל"ג בעומר מתקיים אירוע חשוב ביותר בתולדות הקן - כדברי מיכל - גדוד יחיעם עונד את סמלי הבוגרים (ראה ערך "סמלי בוגרים"), גדוד נירים עובר לשורות הבוגרים. קן הרי אפרים זכה במקום הראשון בין המוסדות החינוכיים בקבה"א. באותו העיתון כותב אליהו מקבוצת עופר (גדוד יחיעם), על התבססותו של הקן האזורי החוגג 4 שנים לקיומו. הכותב מציין את ההדרכה שהמוסד נותן למושבים באזור, בעין העמק ובאליקים.כמו כן - מציין אליהו - את חשיבות העבודה המשותפת פעם בחודש בין הקבוצות במוסד לבין חברות הנוער - עבודה עפ" גדודים. מתקיימת מועצת מדריכים קבועה לכל הגילים, מעין סמינר השתלמות למדריכים הפועל כל השנה פעם בשבועיים. התקיימו גם פגישות עם קינים מהחוץ, "יחיעם" נפגש עם קן בת גלים ו"נירים" עם קן שריד. ישנה מגמה להגביר את הפעילות הצופית בקן.

אלישבע מקבוצת "ניצנים" (גדוד הראל)כותבת באותו עיתון על ההתרגשות הגדולה לקראת הכניסה לתנועה: "הכניסה לתנועה היא הדבר שמחייב את כל אחד מאיתנו להגשים את אשר הורו לו הוריו. את הדרך שסללו הורינו...להקים קיבוץ שיתופי.ולהגשים את הדבר הפועם בלב כולם, להיות חלוצים במולדתם!...אנו גם מצפים לדרגע הגדול בו נעמוד עם חולצות שומריות ונשבע לתנועה, להיות נאמנים לה. לו ראיתם את ההתרגשות והמתיחות בהן אנו שרויים לקראת המועד הגדול...עיני כולם לדבר אחד: להגשים בקבוץ השומרי ולהכות שורשים באדמתו".

טכס וסמל
מתוך מאמרו של גיורא ינאי מקבוצת "עופר", גדוד "יחיעם" ("ניב הקן", 1954, חנוכה תשט"ז)למדים אנו על חשיבות ה"סימבוליקה" בחינוך השומרי בהרי אפרים. הכותב מדגיש את הערך החינוכי שיש לסימבוליקה לגבי החניכים, והשפעתה על צביון הפעולות. תחום זה כולל את הסמלים, החולצות, העניבות, המפקד על גינוני הטכס שבו, ותלבושת שומרית מסודרת. "...אינני בעד צבאיות ואף לא בעד המשמעת הנהוגה בצבא, אך מינימום עלינו לתבוע מעצמנו" - כותב גיורא במאמרו- "...נחייב כל אחד להופיע במלוא הלבוש השומרי".

שרה "שחף" מגדוד "נירים" כותבת בהמשך למאמרו של גיורא תחת הכותרת: "ערך החולצה השומרית" - "בזמן האחרון רואים בחברה חברים רבים אשר כתחליף לחולצת שבת לובשים את החולצה השומרית. על אף ההחלטות שהוחלטו כי אין ללבוש חולצה שומרית מלבד בפעולות תנועתיות, בכל זאת ממשיכים ללבוש אותה. ערך החולצה יורד ע"י ככל חולצה רגילה...". בהמשך מדגישה שרה את חשיבות החולצה השומרית, שערכה כמו עניבה, לגבי חברים חדשים,(שלא ילבשו אותה בטרם נכנסו רשמית לתנועה)והן לגבי כל חברי התנועה במוסד.

"לנדוד לנדוד תשוקת שומר..."
אחד הערכים החשובים בתנועת השוה"צ בארץ היה החיים בטבע - הטיול, המסע, המחנה הצופי. מכאן גם באו השירים הרבים המבטאים כמיהה אל הטבע, אל המקום בו אין (עדיין)ציביליזציה על מגרעותיה (רעש, זיהום אויר, לחץ, חברה של מבוגרים ועוד). התנועה בקיבוץ צמחה כבר בהכרח בתוך הטבע, הן מהבחינה הפיזית והן מעצם תפיסתה את עצמה כשונה מאחותה בעיר. יחד עם זאת, שואל נמרוד שמעי בעיתון "ניב הקן" קב' "עופר", גדוד "יחיעם" (עתון מס' 1 , 1954 , חנוכה תשט"ז)"איה הטבע?". "...איפה הפעולות בחיק הטבע והשדה? לא די לנו אך ורק לשיר זאת!מדוע באמת לא נצא אל חיק הטבע. האם חוק הוא: פעולות רעיוניות במועדון ופעולות צופיות בחוץ? נמרוד ממשיך ושואל: האם פעולות על תולדות התנועה אי אפשר לערוך בחוץ ליד מדורה? פעולה שיש לה צביון שומרי מובהק. האוירה בטבע , בחוץ, תורמת הרבה לגיבוש הקבוצה , לאווירה אינטימית, להווי מיוחד, היא יותר מענינת, מוציאה מהשיגרה. ראה ערך "דברות השומר הצעיר לפי שרגא ויל"


מה זה השומר הצעיר/ יגאל וילפנד
( נכתב בשנת 2003 במלאת לתנועת השוה"צ 90 שנה)
מה זה השומר הצעיר?/ זה הראשית זה ההולדת/
זה ההורים שמקימים את התנועה/ שם בגולה/
עולים לארץ, בונים התחלה חדשה/
זה זלמן לבנה עם מכנסיים קצרים וסמל בוגרים על החגורה עד גיל שמונים/
זו ציפקה אפרת שגם בגיל קרוב לתשעים נשארה שומרת מווילנה עם להט והתלהבות של בת עשרים/
זה עמי עם הגיטרה, זה נעורים/
זה מקלחת משותפת, חולצות לבנות, מקהלה מדברת ושירים רוסיים/
ריקודים עד אור הבוקר/
יענקלה בחצוצרה/ טיולים ומדורה/
בירורים לסמלי הבוגרים/ דעת קהל, ביקורת בונה, אך גם לא מעט הורסת/
קבוצה חינוכית של הרבה ביחד אך גם לא מעט לחץ. //
מה זה השומר הצעיר?/
זו אהבה ראשונה/ עיניים כחולות/ ביישנות/ מבטים/ מכתבים/
הדיבר העשירי/ שמירה על הטוהר המיני. //
מה זה השומר הצעיר?
/ חברה פתוחה לכל רוחות העולם/
אך גם מוקפת חומות של מסורת ודעות קדומות/
מה זה השומר הצעיר?/
עשרות ארצות בגולה בהן הוא צומח/ מחנך להגשמה ועלייה/
בעשרות שפות נושא תקווה לארץ משלנו/ לחברה אחרת, לאמונה.
// מה זה השומר הצעיר?/ עמידה של גבורה בימי מלחמת העולם השנייה והשואה/
אנילביץ' ואבא קובנר, חייקה גרוסמן וטוסיה, חולבסקי, ורוזמן, שמחה הונוולד, ואגון רוט/
טרפר וזושה מן התזמורת האדומה/
ועוד רבים שהעזו בימים החשוכים ביותר להרים את נס המרד/
להילחם על כבודו של האדם, על שורה אחת בהיסטוריה שאין גדולה ממנה. //
מה זה השומר הצעיר?/ שמונים וחמישה קיבוצים/
פרושים על-פני הארץ לאורכה ולרוחבה/
ראשונים תמיד לכל משימה.//
מה זה השומר הצעיר?/
אלו השירים הרוסיים / על גדות הוולגה דוהרים סוסים/
קציר ושדות רחבים/ היה זה נטשה בלילה/
קטיושה/ שלום עירי נוחמה/ ובפעולות התנועה הובאו אנשי פנפילוב כדוגמא/
זוכרים, ערב אחד, בטנטורה על אי היונים
לימד אותנו נועם את שאון התותחים/
שלא נדם במשך השנים/
והלך עמנו ועם חברינו שנפלו במלחמות ובדרכים//
מה זה השומר הצעיר? /
שיחות עד אור הבוקר/ מרקסיזם-לניניזם/ ויכוח על מקף ונקודה/
רצינות תהומית ואמונה כי מה שאתה דן עליו בחיפה יישמע ויקבע גם במוסקבה/
מה זה השומר הצעיר?/
טיולים מים לים במכתשים ולאילת/
המטפחת האדומה/ התחרות הסוציאליסטית/ והמשוואה בין הפועל ת"א לדינמו מוסקבה. //
מה זה השומר הצעיר?/
זו נכונות להיות ראשונים בעלייה, בהתיישבות, ב"הגנה"/
זו "הנהגה היסטורית", מאיר וחזן/ שקשה איתם אך קשה בלעדיהם/
מה זה השומר הצעיר?/
זה קיבוצים עירוניים/ זה קומונות/ וי"ג/
זה דימונה וירוחם/
ג'סי כהן והקטמונים/
זה ניסיון בלתי פוסק ללכת למקומות הקשים/ להאמין, כמה להאמין/
כמו שבובר אמר כי הנוער הוא תקוותה המתחדשת תמיד של האנושות.
// מה זה השומר הצעיר?/
תנועת-נוער ראשונה שהעזה לחלום ויכלה/
תנועת-נוער צעירה בת תשעים שנה/
ועליה ניתן לומר: "ישנן אולי יפות ממנה/ אך אין יפה כמוה"…


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8

דף זה נצפה 50,804 פעמים. שונה לאחרונה ב - 12/02/2009 10:09

קטגוריה: ה