הצגת מקור
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
אולפן עברית

מתוך עינהשופטופדיה

מקהלת האולפן
מקהלת האולפן
בנייה חדשה באולפן - 1963
בנייה חדשה באולפן - 1963
1967-8 עם פיליפ ושרה והילדים אסתר ליפשיץ ושמואל בן צבי
1967-8 עם פיליפ ושרה והילדים אסתר ליפשיץ ושמואל בן צבי

את האולפן הקימה הסוכנות היהודית כדי לעודד עולים ותיירים להכיר את הארץ וללמוד בה עברית. התנועה הקיבוצית נשבתה ביופייה של התוכנית, בדגש הציוני שלה, והציבה מטרות נוספות: הכרת ערך העבודה, הכרת החברה והתרבות הישראלית – וצעידה בשבילי המולדת מדן ועד אילת, כדי לחוש אותה ברגליים. בתקופת השיא הוקמו כמאה אולפנים בקיבוצים, ועל פי חישוביה של הסוכנות נמנו עליהם 100,000 איש.

בעין השופט, התקיימו מאז שנת 1951 108 מחזורי אולפן ובהם 4,000 חניכים. נוצרה אינטגרציה יפה בין חברי הקיבוץ ויהדות התפוצות. תלמידי האולפן השתלבו במרקם החיים הקיבוצי: בעבודה, בחיי התרבות והקהילה. הם נטלו חלק באירועים פנימיים ובחגים. תלמידי האולפן עבדו שלושה ימים בשבוע, בעיקר בענפים החקלאיים. עם התפתחות התעשייה בעין השופט שובצו תלמידי האולפן במפעלים. העבודה פחות מעניינת אך היא בעלת תרומה כלכלית משמעותית.

הרכב אוכלוסיית האולפן מגוון מאוד לאורך השנים. בשעתו, מרביתם של חברי האולפן דיברו אנגלית. כיום, מרביתם דוברי רוסית. חלק מתלמידי האולפן יוצאי דרום אמריקה. הוראת העברית נמשכת שלושה ימים בשבוע. בסך הכל – 24 שעות לימוד עברית בשבוע. בשנים הראשונות של האולפן ניהלו אותו קובה ודוציה מן , קובה כמנהל ודוציה כמטפלת ואם הבית, במשך עשרות בשנים לימדו בו רחל אבינרי ( רוחקה) ז"ל וריבה זכאי תבדל"א וכן דוד ברגסון ז"ל והם העבירו את השרביט לדור הבא: עידית חגי ועוזי לושי, ותקופות יותר קצרות מזל גלילי, ... לאחר קובה ודוציה ניהלו את האולפן: יעקב שגיא ז"ל, ישראל שטראוס( בוסו) ז"ל, ליפא וייס, משה פישביין, ירון מאיר, רפאל שביט, ג'אש ירדן, ובעשר השנים האחרונות איתן רם כשלצידו מיכל שני, אחריה תלמה גונן, אורלי גבע ולאחרונה יערה שוק.

ב-15 השנים האחרונות מלמדות באולפן מורות שכירות. הן נשלחו מטעם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך וקיבלו הכשרה מיוחדת ללמד עולים חדשים. לימוד העברית וסל תרבות עשיר מעניקים לתלמידי האולפן בעין-השופט חוויה משמעותית, ייחודית, שמשפיעה על חייהם. תלמידי האולפן מתגוררים כיום בבתים מודרניים בלב סביבה יפהפייה, מסביבם שיכוני החברים, דשאים וגינות. תנאי החיים השתפרו בהתאם לרוח הזמן, ויש תחושה של רווחה. בחדרי האולפן מצויים מטבח ושירותים מסודרים. כיתת הלימוד רחבה ונוחה, לידה שוכן מועדון תרבות. סמוך לו שוכן חדר אינטרנט, ובו ארבע תחנות אינטרנט וקשר אלחוטי לשימוש חופשי.

האולפן של שנות ה-2000 שונה מהאולפן הישן. מחזור לימודים נמשך עשרה חודשים ומותאם לעולים המתכוונים לצאת ללימודים אקדמאים במוסדות ההשכלה בישראל. הודות למוסדות הציבור, קשריהם של תלמידי האולפן עם הקיבוץ התהדקו ונטוות חברויות רבות. מעל 50 מחברי האולפן נקלטו בעין-השופט במשך השנים, הקימו משפחות ויש ביניהם הרבה סבים וסבתות והם נוטלים חלק מרכזי בעשייה הקיבוצית. תלמידת האולפן הבוגרת בקיבוץ היא חנה גרוס. לאחרונה הצטרף לקיבוץ גרעין של בוגרי אולפן - "ברי רשות". חבריו שואפים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבנות את חייהם בקיבוץ. עתיד האולפנים בקיבוצים לוטה בערפל מכמה טעמים: 1. העלייה פחתה מאוד. 2. הקיבוצים כבר אינם מותג והעולים נרשמים לתוכניות אחרות. 3. ההפרטה בקיבוצים פוגעת ביישום תוכניות האולפן (במיוחד בתחום העבודה). תקוותנו היא, שהסוכנות היהודית והקיבוצים יחדשו את תוכנית האולפן – שתהלום את שנות ה-2000. הרעיון החדש שנרקם הוא, שכל קיבוץ יגבש תוכנית ייחודית משלו, בה ישתתפו עולים ותיירים כאחד. בשנתיים הקרובות ייחרץ גורלה של התוכנית. אנו מקווים שהעולים ימשיכו להגיע לישראל, יסללו דרכם לאולפן הקיבוצי ויתערו בחברה הישראלית.

איתן רם


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA

דף זה נצפה 5,959 פעמים. שונה לאחרונה ב - 11/09/2007 05:56

קטגוריה: א