ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
אגד

מתוך עינהשופטופדיה

אוטובוס לטיולים בשנות השלושים
אוטובוס לטיולים בשנות השלושים
נהגי הקיבוץ בראשית שנות ה50-
נהגי הקיבוץ בראשית שנות ה50-
האוטובוס בשנות החמישים
האוטובוס בשנות החמישים
אוטובוס אגד ליד ג'וערה בחורף המושלג של 1992
אוטובוס אגד ליד ג'וערה בחורף המושלג של 1992

ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בעין השופט מתחילה בשנות ה-40. בשנים אלו פעל קואופרטיב –הקשר- בקו אוטובוס מעין השופט לחיפה.במהלך השנים קנה הקיבוץ שלוש מניות בקואופרטיב "חבר". בשנים 1947- התאחדו "חבר" ו"משמר המפרץ" לחברת "שחר". בשנות החמישים חל איחוד של כל הקואופרטיבים של הצפון לחברת אש"ד שמהר מאוד הפכה לאג"ד (אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית). מעניין לספר שאת השם – אג"ד - נתן המשורר חיים נחמן ביאליק.


על ראשית התחבורה הציבורית מספר נחמן שטינמן
"הקיבוץ רכש אוטובוס ישן מתוצרת "ריאו" שמספר הרישוי שלו היה m3412 . בחלקו הקדמי של האוטובוס השארנו עשרה מקומות ישיבה ומאחור פירקנו את המושבים כדי להסיע את התוצרת החקלאית ואת כדי החלב ל"תנובה" בחיפה.לרבים מחברי הקיבוץ היו ספקות אם האוטובוס יכסה את הוצאות הדלק ואם יהיו לו נוסעים.נהגו של האוטובוס היה חברנו יעקב (יאנק) ברנשטיין.תחילה היה גובה מזומנים מהנוסעים שהצליח לאסוף בדרך ללא כרטיסים ובערב היה נכנס למזכירות ושופך את המצלצלים על השולחן.בנסיעה מחיפה באוטובוס שלנו הייתה נערכת הפסקה ליד המאפיה של קרמר ביקנעם- שם היה ממש בילוי חברתי.ההפסקה הייתה כרבע שעה והנוסעים היו מתנפלים על הגזוז והסנדוויצים ומתכוננים לקראת העפלה לג'וערה.בהמשך הדרך החלו הנוסעים פוצחים בשירה,החל באריות פופולאריות ועד שלאגרים פולניים,כך שבבואנו לבסוף הביתה היינו צרודים.כל נסיעה במעלה הדרך מיקנעם לג'וערה הייתה בבחינת מבצע מיוחד.לקראת העלייה לרמת השניים היה חבר עומד במצב הכן וממלא מים ברדיאטור.מנוע האוטובוס רתח כמו קטר.בהמשך הזמן שכנינו הערבים החלו אף הם להשתמש בשרותינו. הוספנו מספר מקומות ישיבה באוטובוס והנהגנו מכירת כרטיסי נסיעה.דרישת הנהג לתשלום בעת הכניסה לאוטובוס לא הייתה קלה לשכנינו הערבים.הם ראו זאת כחוסר אמון ופגיעה ביושרם.רק לאחר שהגיע האוטובוס לג'למי דרשו הערבים לערוך הפסקה וירדו לקישון לעשות את צרכיהם ולהתרחץ.עם חזרתם לאוטובוס החלו להוציא את כספם.

חוויות ילדות
עמוס כרמל מספר חווית ילדות: בשנות ה-40 המאוחרות, האוטובוס היה מגיע לעין השופט לאחר שהוריד בישובים את כל הנוסעים היהודיים ורק תושבי הכפר כפרין נותרו באוטובוס על שקיהם ותרנגולותיהם. פעמים רבות, נחמן הנהג היה יורד מהאוטובוס ומותיר את ההגה בידי בנו איתן שהיה אז בן 12-13 וכבר היה מיומן בנהיגה באוטובוס. אנחנו הילדים היינו מצטרפים לנסיעת כיף לכפרין, מה גם שאחד משלנו אחז בהגה. איתן נה"ג במרבית הדרך לכפרין בעמידה, על מנת לראות את הדרך המתפתלת ואת האבנים והבורות שאיכלסו את דרך העפר. לעת ערב היינו חוזרים עליזים עם הנהג האמיץ הביתה, מלאי חוויות וברוממות רוח.(עד כאן דבריו של עמוס).

הדרך ליוקנעם
נחמן ממשיך לספר: בדרך המובילה מיקנעם במעלה רמת השניים לכיוון ג'וערה נשארו קטעים לא סלולים.המומחים של אז הניחו,כי הדרך עוברת על גבי סלע טבעי ולאחר יישורו יהיה בסדר.אלא שבחורף הראשון התחלנו לשקוע דווקא בקטעים אלו.נאלצנו לדחוף את האוטובוס ושקענו עד הברכיים.במשך שנים לא פסקנו לחלום ולחפש תחליף לדרך הקיימת.רק באמצע שנות הארבעים הושלמה סלילת הדרך למשמר העמק.

עופרה בריל


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%90%D7%92%D7%93

דף זה נצפה 23,960 פעמים. שונה לאחרונה ב - 20/12/2007 09:27

קטגוריה: א