(הבדלים בין גרסאות)
גרסה מתאריך 08:44, 9 בספטמבר 2007 (עריכה) יגאל (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (06:55, 11 בספטמבר 2007) (עריכה) (ביטול) Admin (שיחה | תרומות) |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לעומת אלו , היו גיוסי הקטיף והעישוב חוויות עתירות שעשוע וחדווה - ערכם התועלתי של גיוסי הקטיף מוטל עד היום בספק רב , לאחר שרק אחוז קטן מהפירות הנקטפים , ששרד את מלחמות ידויי הפרי ואת השקיות שנלקחו ע"י החברים המתגייסים לביתם , מצא בסופו של דבר את דרכו אל בית-האריזה , ואילו גיוסי עישוב שדות הכותנה , הגם שדרשו השכמתם המוקדמת מאוד של הילדים , גם זיכו אותם ביום חופש מהלימודים לאחר תום הגיוס , בהיותם בעלי ערך חינוכי מהמעלה הראשונה לכשעצמם . | לעומת אלו , היו גיוסי הקטיף והעישוב חוויות עתירות שעשוע וחדווה - ערכם התועלתי של גיוסי הקטיף מוטל עד היום בספק רב , לאחר שרק אחוז קטן מהפירות הנקטפים , ששרד את מלחמות ידויי הפרי ואת השקיות שנלקחו ע"י החברים המתגייסים לביתם , מצא בסופו של דבר את דרכו אל בית-האריזה , ואילו גיוסי עישוב שדות הכותנה , הגם שדרשו השכמתם המוקדמת מאוד של הילדים , גם זיכו אותם ביום חופש מהלימודים לאחר תום הגיוס , בהיותם בעלי ערך חינוכי מהמעלה הראשונה לכשעצמם . | ||
- | בכלל ניתן לומר שמעבר לתועלת המשקית שצמחה לקבוץ מגיוסים משותפים אלו , הרי שהיה להם ללא ספק ערך רב גם עבור חיזוק הקהילה והעצמתה , גיבוש הקבוצה החינוכית , חישול הגוף והנפש , שימור הערכים החקלאיים והעמקת החיבור בין אדם לאדמתו .<br /> | + | בכלל ניתן לומר שמעבר לתועלת המשקית שצמחה לקבוץ מגיוסים משותפים אלו , הרי שהיה להם ללא ספק ערך רב גם עבור חיזוק הקהילה והעצמתה , גיבוש הקבוצה החינוכית , חישול הגוף והנפש , שימור הערכים החקלאיים והעמקת החיבור בין אדם לאדמתו .<br /><br />צור קרמר |
[[Category:ג]] | [[Category:ג]] |
גרסה נוכחית
בחברה שאינה נוהגת לתגמל את חבריה עבור מאמצים נוספים ומיוחדים , ומצפה מהם לעשות כאלו ללא תמורה שהיא , ולמען אחזקתם השוטפת של המשק הקהילה שהם חלק מהם וחיזוקם , נדרשים כל החברים , צעירים ומבוגרים , להתגייס לעתים לביצוע עבודות ומטלות מיוחדות .
בעוד שבעבר הרווח מגיוסים אלו היה נחלת המשק והחברה בכללותם , הרי שכיום רוב הגיוסים מתבצעים לטובת מטרה המשרתת את ענייניהם הפרטיים של המתגייסים ( מסע לפולין , רישיון נהיגה , תוספת לתקציב האישי וכו' ) , ומהווים מעיין פיצוי הדדי על חוסר יכולתו של הקבוץ השיתופי להגדיל את תקציבו של חבר מסוים המבצע מאמץ נוסף בעבודה לטובת מטרה מוגדרת . בעבר היו הגיוסים מתבצעים בעיקר בעבודות החקלאיות ( סיקול , קטיף , עישוב , משלוחי עופות , וכו' ) , ואילו בעידן הנוכחי של הקבוץ המתועש רוב הגיוסים מתבצעים בעבודות נדרשות ובמשמרות נוספות במפעלים , בעוד שהעבודות החקלאיות המפרכות מתבצעות ע"י מתגייסים שכירים או קבלני חוץ .
עבור ילדי הקבוץ סיפקו בעבר הגיוסים חוויות בלתי נשכחות , חלקן טראומטיות וחלקן מתקנות ומיטיבות – משלוחי העופות באישון לילה , למשל , הותירו הן בעופות והן במשלחים צלקות פיזיות ונפשיות רבות , ולמרות שבד"כ סבלו שני הצדדים את האירוע הטראומטי בשקט ובסדר מופתי וללא תלונות הדדיות , הרי שמסופר גם על אחד מחברי הקיבוץ הצעירים שהתבקש לעבוד באופן קבוע בלול וכמובן גם להשתתף בגיוסים שלא יכול היה לעמוד עוד בפני המצב הבלתי נסבל , ולכן התיישב מחוץ ללול , והודיע שעד שהתרנגולות לא יפסיקו לקרקר בפנים הוא פשוט לא מוכן להיכנס לשם .
לעומת אלו , היו גיוסי הקטיף והעישוב חוויות עתירות שעשוע וחדווה - ערכם התועלתי של גיוסי הקטיף מוטל עד היום בספק רב , לאחר שרק אחוז קטן מהפירות הנקטפים , ששרד את מלחמות ידויי הפרי ואת השקיות שנלקחו ע"י החברים המתגייסים לביתם , מצא בסופו של דבר את דרכו אל בית-האריזה , ואילו גיוסי עישוב שדות הכותנה , הגם שדרשו השכמתם המוקדמת מאוד של הילדים , גם זיכו אותם ביום חופש מהלימודים לאחר תום הגיוס , בהיותם בעלי ערך חינוכי מהמעלה הראשונה לכשעצמם .
בכלל ניתן לומר שמעבר לתועלת המשקית שצמחה לקבוץ מגיוסים משותפים אלו , הרי שהיה להם ללא ספק ערך רב גם עבור חיזוק הקהילה והעצמתה , גיבוש הקבוצה החינוכית , חישול הגוף והנפש , שימור הערכים החקלאיים והעמקת החיבור בין אדם לאדמתו .
צור קרמר