ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
שיחת קיבוץ

גרסה מתאריך 10:40, 19 באוקטובר 2007 מאת Admin (שיחה | תרומות)

שיחת הקיבוץ ליוותה ומלווה את הקיבוץ מראשיתו,
בימי חדרה וג'וערה היא הייתה מרכז החיים הדמוקרטיים של הקיבוץ: "הערב בשבע רבע" כדברי הפזמון שחיבר הרב נפתלי פיש בשנת 1936(בטרם היגר שנתיים מאוחר יותר חזרה לארה"ב מפחד ההתקפות והיריות בג'וערה)
ייתכן וגם היה פעמון שהיה קורא את החברים לשיחה ונעשה מאמץ גדול שכולם ישתתפו.
השיחות עסקו בכל הוויות החיים של הקיבוץ, צחוק ודמע, תקוות ואכזבות, החלטות וערעורים והרהורים..גורלות של חיים, לקבוע מי ייצא לבריגדה בשעת מלחמת העולם השנייה, לפלמ"ח, ואח"כ הגיוסים לצבא, דו שיח מתמיד בין פרט לחברה, ניסיון מתמיד לגשר בין הרצון האישי לרצון הרבים, שיח של יחיד ושיח של כלל.
בימים הראשונים הייתה דמותה של השיחה מושפעת מן הפעולות בהשומר-הצעיר ולא פעם היה החבר הבודד צריך לעמוד בפני דין החברה על מעשה שעשה, על דברים שאמר על רצונות וחלומות שרצה ולא תמיד מומשו.
השיחה עסקה בפתרון קונפליקטים בין החברים, בבחירת תפקידים, בדיווח של וועדות על פעילות, בשאלות חינוך ותרבות לצד שאלות אישיות.
השיחה הייתה גם מקום לבירור ולקביעת דרכים משותפות כשלצידה המכשיר רב הכוח של דעת הקהל הקיבוצית והניסיון ללכת בתלם משותף עם התנועה הפוליטית( השומר-הצעיר ואח"כ מפ"ם) והתנועה הקיבוצית ( הקבה"א) וזאת בעזרת השאיפה ל"קולקטיביות הרעיונית" שמדי פעם היינו, הצעירים יותר, קמים נגדה עד שהצלחנו לשנותה מאד בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת ולהעבירה מן העולם.
עד שנת 1993 נערכו שיחות הקיבוץ בחדר-האוכל, כאשר משנות השישים צורף המיקרופון לדוברים.
ההנחיה של השיחות נעשתה ע"י המזכיר או המזכירים כאשר משנות השמונים היה שלב של כעשר שנים בהם היו מנחים לשיחות שלא מן המזכירות. משנת 1995 חזרנו להנחיה ע"י המזכירים.
אחד האירועים הקשים שהתרחש בשיחות הקיבוץ היה מותו של השק ( צבי זכאי) ז"ל בזמן השיחה כאשר הוא נפל באמצע דבריו על נושאי השתלמות בפברואר 1980.

להלן סיכום של עשר שנות מועצות חברתיות בשנים 1995-2005
"בעשר שנים של המועצות החברתיות ואסיפות כלליות נערכו 230 ישיבות וכשמונים משאלי חברים.
הישיבה הראשונה של המועצה החברתית התקיימה ב- 18.4.95 ודנו בה על סדרי עבודת המועצה ועל מדיניות הקליטה.
באותם ימים ראינו במועצה החברתית תחליף לשיחת הקיבוץ. בתחילה חשבנו ואף בחרנו בשיטת הפריימריז עשרים וחמישה חברים, כאשר הכוונה הייתה שהם יהיו נבחרי המועצה, ורצינו להוסיף להם עוד שישה-עשר נושאי תפקידים שיהיו הגרעין הקבוע למועצה הנבחרת.
החידוש שהכנסנו, לעומת קיבוצים אחרים, היה שהמועצה תהיה פתוחה לכל חברי הקיבוץ ואף זכות ההצבעה תינתן לכולם בתנאי שיהיו נוכחים כל זמן הישיבה.
אחרי כמה ישיבות ראינו שאין משמעות להבדלה בין הנבחרים לבין שאר החברים ולמעשה המועצה פועלת כשיחת קיבוץ או אסיפה כללית לכל דבר, אלא שבניגוד לשיחה, מקום מושבה במועדון לחבר ולא בחדר האוכל.
מועדי הפגישות השתנו - מצאת השבת (תשע בערב, עם סיום החדשות בטלביזיה שהיה לה רק ערוץ אחד למפגשים בין חמש וחצי לשבע וחצי בימי שלישי, ולאחר כמה שנים – שעות הצהריים של יום שישי.
• ההחלטה שלנו לאפשר לכולם להצביע ובכך לשמור על הזכות הבסיסית החשובה ביותר עמדה כמה פעמים לדיון ואושרה כל פעם מחדש.
• מספר המשתתפים בישיבות הוא כחמישים חברים בממוצע. כאשר יש ישיבות בהן השתתפו 30 חברים ויש ישיבות בייחוד בנושאי פרט וחברה או שינויים באורחות החיים שמספר המשתתפים מגיע ל- 80 ואף למאה.
• כשמונים אחוז מהמשתתפים הם חברים, והיתר הן חברות . החברים גם נוטלים תשעים אחוז מרשות הדיבור. היתר מתחלק בין החברות והחברים הצעירים, מתחת לגיל 35.
• שתי התופעות הללו מחייבות שינוי. אין שום יחס בין המעורבות, האחריות וההובלה של החברות (בכל הגילאים) והחברים הצעירים בכל שטחי החיים לבין נטילת רשות הדיבור מצידם. מעניין בהקשר זה להשוות את ההשתתפות בסדנאות שערכנו בינואר–פברואר 2002 בהן היה יחס הדוברים בין חברים לחברות שווה, ואפילו עם נטייה קלה לטובת החברות.
• שיטת ההידברות במועצות בעייתית כיוון שבמקום שיחה ממש שולטים במועצה הנאום וההופעה, צורות דיבור שאינן מתאימות לכולם, ובמיוחד לחברות.
• את המועצות הנחו המזכירים כאשר אחד מנחה וחברו רושם פרוטוקול. איציק נטל על עצמו את מלאכת הרישום במשך תקופה ארוכה וביצע זאת בצורה מזהירה שקשה להתחרות עמה, יגאל הנחה את רוב המועצות.
בנושאים כלכליים שנדונו בתוקף של שיחת קיבוץ או בוועדות המשק היה המנחה יהודה ברעם.
• אמנון ישראלי ויעקב לשם צילמו בכל המועצות והן מתועדות בעשרות קלטות ווידאו. לא נעשתה בדיקה מעמיקה כמה ומי צופים במועצות

מן הבית, אך ידוע שיש ציבור נאמן שעוקב בקביעות אחר "ההצגה הטובה בקיבוץ" וביטולו של שידור, דבר שכמעט ולא קרה, זוכה לתגובה  
מיידית.

• לשדר או לא לשדר? שאלה אחרת היא אם יש מקרים שבהם רצוי, עדיף או ראוי לא לשדר. עשינו זאת מספר פעמים קטן כאשר הנושא בו דובר היה עלול לפגוע בצנעת הפרט או חשוב היה שתישמר סודיות.
• על סדר יומה של המועצה עולים נושאים המובאים על ידי המזכירים, המזכירות המצומצמת, המזכירות הרחבה וכן על-ידי חברים בוועדות.
• המועצה היא בראש וראשונה הגוף העליון לקבלת החלטות בקיבוץ (כמובן בלי לקפח את השיחה והדיון הציבורי), ולכן, בצד מרחב הזמן, האווירה והבמה להתבטאות שהמועצה מספקת, תפישתנו היא שיש לקבוע מסגרת ברורה של זמן ולחתור לסיכום ולהחלטות.
• השתדלנו לפרסם על הלוח הודעה על סדר-יומה של המועצה בכל יום רביעי בבוקר, ולהפיץ בצהריים דף מכין, מידע נוסף וסדר-יום בתאי הדואר של החברים. עבודה זו נעשתה בצורה מצוינת ע"י נאווה, יהודית ובתיה רזניק ועל-כך המון תודה.
• בכל שנה היו בממוצע כעשרים-עשרים וחמש מועצות וקרוב לעשרה משאלי חברים. השתדלנו בסופו של כל דיון לקבל החלטה ולא להעביר את הנושא למשאל חברים, אלא אם זה נדרש על-פי החוקה (קבלת חברים, בחירת תפקידים מרכזיים, נושאים עקרוניים), או ששלושים אחוז ממשתתפי המועצה דרשו זאת בהצבעה.
• בחמש השנים האחרונה הובאה למועצה מועמדתם לחברות של כשישים חברים חדשים, וממנה הועברה למשאל חברים. כל המועמדים התקבלו, הן במועצה והן בקלפי. מתוך המתקבלים שלושים ושניים בני-קיבוץ ועשרים ושמונה בני זוג או נקלטים. ( ההתייחסות בנושא זה היא לחמש השנים האחרונות, הכוונה ל- 2000-2005).
• סביב הכיבוד שהוגש במועצות (חשוב ביותר!), ובמיוחד כאשר נכלל בו ארטיק, היו לא פעם מאבקים, אך בממוצע מדובר בעוגיות, שתייה חמה וקרה, ובקיץ פירות.
• בחמש השנים האחרונות הוספנו את תכנית הפעילות החברתית של הקיבוץ לתכנית המשק, וכל שנה אנו מציגים יעדים ומשימות לפעולה השנתית ובסוף השנה בודקים את הביצוע. בדרך זאת יש מעקב לאחר קיום ההחלטות וביצוען.

בשנתיים האחרונות שינויים נוספים:
בשנתיים שעברו מאז הסיכום שלעיל השתנו דברים, בשנת - 2006 הוחלט לאחד את ישיבות המועצה החברתית עם ישיבות וועדת המשק ולתת להם את השם אסיפה כללית.
האסיפה מנוהלת ברוב ישיבותיה ע"י המזכיר החברתי יניב שגיא, כאשר נעמי נוימן המזכירה הארגונית עוזרת לידו בשולחן הנשיאות. בנושאים הכלכליים מנוהלת האסיפה ע"י רכז המשק חיים ארבל.
נמשכת הרציפות של כינוס האסיפה והיא מתכנסת כמעט כל שבוע.
חידוש מרענן וחם הונהג עם הכנסת המרק כתוספת לכיבוד בסתיו ובחורף.
במסגרת הניסיון לצרף יותר חברים לאסיפות וביניהן אמהות צעירות וחברים צעירים הוצע והוחל לאחרונה בניסיון של כמה חודשים לקיים את האסיפות ביום שישי בשעה 10:30 בבוקר במקום בשעה 13:30 כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות. לאחר שלושת חודשי הניסיון הגיעה המזכירות ובעקבותיה האסיפה למסקנה שיש להחזיר את קיום האסיפה לזמנה הקודם 13:30 בצהרים אך להמשיך לחפש פתרונות יצירתיים בנושאי השתתפות הצעירים והחברות הן באסיפות עצמן והן בלקיחת רשות הדיבור.
נמשכת המגמה הברוכה של קליטת חברים חדשים

יגאל וילפנד

קטגוריה: ש