ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
רמת השניים

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 06:37, 21 באוקטובר 2007 (עריכה)
Admin (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (15:45, 26 בפברואר 2008) (עריכה) (ביטול)
יגאל (שיחה | תרומות)

 
(2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1: שורה 1:
-אזור רמת השניים (נקרא כיום עמק השלום) נמצא בדרך שבין עין-השופט ליקנעם.<br />המקום נקרא נקרא על שם יואש זולר ויצחק קליצבסקי, שומרים מיקנעם המושבה שנרצחו ב- 1936.<br />+[[תמונה:יואש_זולר.jpg|left|thumb|250px|יואש זולר]][[תמונה:יצחק_קליצבסקי.jpg|left|thumb|250px|יצחק קליצבסקי]][[תמונה:הברוש_שניטע_לזכרם_של_יואש_ויצחק.jpg|left|thumb|250px|הברוש שניטע לזכר השניים]]אזור רמת השניים (נקרא כיום עמק השלום) נמצא בדרך שבין עין-השופט ליקנעם.<br />המקום נקרא על שם יואש זולר ויצחק קליצבסקי, שומרים מיקנעם המושבה שנרצחו ב- 1936.<br />
השניים שמרו על גן עצי פרי שחברת "נטר" נטעה.<br />יקנעם המושבה עלתה זמן מה לפני כן על הקרקע והייתה בתחילת דרכה, היו מעט תושבים והאבל היה כבד מאוד.<br /> השניים שמרו על גן עצי פרי שחברת "נטר" נטעה.<br />יקנעם המושבה עלתה זמן מה לפני כן על הקרקע והייתה בתחילת דרכה, היו מעט תושבים והאבל היה כבד מאוד.<br />
תושבי יקנעם התלבטו כיצד להנציח את שמם של שני השומרים האהובים.<br /> תושבי יקנעם התלבטו כיצד להנציח את שמם של שני השומרים האהובים.<br />
בדיוק באותו זמן עמדה אחת מנשות יקנעם ללדת והתושבים חשבו שזו הזדמנות להנציח בשם את אחד הנרצחים. אז באה הדילמה ,מי מהם יונצח - למרבה ההפתעה נולדו בשעה טובה תאומים כך נפתרה הבעיה והילדים נקראו יואש ויצחק.<br /> בדיוק באותו זמן עמדה אחת מנשות יקנעם ללדת והתושבים חשבו שזו הזדמנות להנציח בשם את אחד הנרצחים. אז באה הדילמה ,מי מהם יונצח - למרבה ההפתעה נולדו בשעה טובה תאומים כך נפתרה הבעיה והילדים נקראו יואש ויצחק.<br />
גאולה וטוביה לישנסקי שיותר מאוחר הפכו לחברי עין-השופט (גאולה פרדקין הייתה הבחורה הראשונה שלמדה חקלאות במקווה ישראל וטוביה לישנסקי היה בנו של איש ניל"י השנוי במחלוקת יוסף לישנסקי, שהוצא להורג ע"י התורכים בדצמבר 1917 בדמשק) גרו באותה תקופה ביקנעם המושבה ומאוד התיידדו עם שני השומרים שנרצחו. לזכרם שתלה גאולה שני ברושים המצויים במקום עד היום.<br /> גאולה וטוביה לישנסקי שיותר מאוחר הפכו לחברי עין-השופט (גאולה פרדקין הייתה הבחורה הראשונה שלמדה חקלאות במקווה ישראל וטוביה לישנסקי היה בנו של איש ניל"י השנוי במחלוקת יוסף לישנסקי, שהוצא להורג ע"י התורכים בדצמבר 1917 בדמשק) גרו באותה תקופה ביקנעם המושבה ומאוד התיידדו עם שני השומרים שנרצחו. לזכרם שתלה גאולה שני ברושים המצויים במקום עד היום.<br />
-המשורר שלום שפירא הידוע בכינויו ש.שלום כתב לזכר השניים שיר שהתפרסם ברבים.<br /> +המשורר יהושע פרושונסקי כתב לזכר השניים את השיר:"קדרו , קדרו פני השמיים " שהתפרסם ברבים.<br />
ב1936 כותב עמנואל תושב יקנעם המושבה מכתב לאשתו אסתר בו הוא מתאר את האירוע הקשה שהיה במושבה: ב1936 כותב עמנואל תושב יקנעם המושבה מכתב לאשתו אסתר בו הוא מתאר את האירוע הקשה שהיה במושבה:
"יקנעם 1936<br /> "יקנעם 1936<br />
שורה 15: שורה 15:
עכשיו במטעים יבנו בנין שבו יגורו עשרה פועלים וחמישה שוטרים במשך יום ולילה, כולם עם נשק קרבי.<br /> עכשיו במטעים יבנו בנין שבו יגורו עשרה פועלים וחמישה שוטרים במשך יום ולילה, כולם עם נשק קרבי.<br />
הייתה קלות דעת לשלוח למקום כה מרוחק רק שני אנשים והיא עלתה ביוקר של שני קורבנות חפים מפשע.<br /> הייתה קלות דעת לשלוח למקום כה מרוחק רק שני אנשים והיא עלתה ביוקר של שני קורבנות חפים מפשע.<br />
-נשיקות מעמנואל"+נשיקות מעמנואל"<br />מערכת
[[Category:ר]] [[Category:ר]]

גרסה נוכחית

יואש זולר
יואש זולר
יצחק קליצבסקי
יצחק קליצבסקי
הברוש שניטע לזכר השניים
הברוש שניטע לזכר השניים
אזור רמת השניים (נקרא כיום עמק השלום) נמצא בדרך שבין עין-השופט ליקנעם.
המקום נקרא על שם יואש זולר ויצחק קליצבסקי, שומרים מיקנעם המושבה שנרצחו ב- 1936.

השניים שמרו על גן עצי פרי שחברת "נטר" נטעה.
יקנעם המושבה עלתה זמן מה לפני כן על הקרקע והייתה בתחילת דרכה, היו מעט תושבים והאבל היה כבד מאוד.
תושבי יקנעם התלבטו כיצד להנציח את שמם של שני השומרים האהובים.
בדיוק באותו זמן עמדה אחת מנשות יקנעם ללדת והתושבים חשבו שזו הזדמנות להנציח בשם את אחד הנרצחים. אז באה הדילמה ,מי מהם יונצח - למרבה ההפתעה נולדו בשעה טובה תאומים כך נפתרה הבעיה והילדים נקראו יואש ויצחק.
גאולה וטוביה לישנסקי שיותר מאוחר הפכו לחברי עין-השופט (גאולה פרדקין הייתה הבחורה הראשונה שלמדה חקלאות במקווה ישראל וטוביה לישנסקי היה בנו של איש ניל"י השנוי במחלוקת יוסף לישנסקי, שהוצא להורג ע"י התורכים בדצמבר 1917 בדמשק) גרו באותה תקופה ביקנעם המושבה ומאוד התיידדו עם שני השומרים שנרצחו. לזכרם שתלה גאולה שני ברושים המצויים במקום עד היום.
המשורר יהושע פרושונסקי כתב לזכר השניים את השיר:"קדרו , קדרו פני השמיים " שהתפרסם ברבים.
ב1936 כותב עמנואל תושב יקנעם המושבה מכתב לאשתו אסתר בו הוא מתאר את האירוע הקשה שהיה במושבה: "יקנעם 1936
שלום אסתר היקרה
במכתב זה חדשות עצובות....
אצלנו ביקנעם קרה אסון גדול בלילה בין 20.00 ל 13.00 – נהרגו בצורה חייתית על משמרתם שני שומרים צעירים בחלקות המטעים של נטר.
את האחד מהם את מכירה, זה שאכל ארוחות במסעדה של דויטש ביום ראשון, כאשר הגענו ליקנעם. זה שהיה עם כלב בוקסר אשר שיחק עם "צמפי".
הבחורים המסכנים היו מכותרים על ידי כנופיה של 30- 40 ערבים.
היו ברשותם רק רובי ציד והם הצליחו להגן על עצמם כראוי. אחד מהם נהרג בצריף הקטן על החלקה של שרוליק, השני על הקרקע כעשרה מטר יותר גבוהה.
ביקנעם לא שמענו את היריות ורק בבוקר כאשר באו לעבודה מצאו את גופותיהם.
הגופות נלקחו ליקנעם והבוקר הייתה לוויה בהשתתפות של המון רב מכל הסביבה. הם נקברו על יד הבארות ביחד בקבר אחד.
שנים מהרוצחים תפסה המשטרה יחד עם הנשק שבו השתמשו.
עכשיו במטעים יבנו בנין שבו יגורו עשרה פועלים וחמישה שוטרים במשך יום ולילה, כולם עם נשק קרבי.
הייתה קלות דעת לשלוח למקום כה מרוחק רק שני אנשים והיא עלתה ביוקר של שני קורבנות חפים מפשע.
נשיקות מעמנואל"
מערכת

קטגוריה: ר