ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
צריף רובנשטיין

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 15:05, 22 באוקטובר 2007 (עריכה)
Admin (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (15:05, 22 באוקטובר 2007) (עריכה) (ביטול)
Admin (שיחה | תרומות)

 
שורה 15: שורה 15:
כדי להסיר את האחריות מעין השופט,אם המשטרה האנגלית תגלה,הוחכר הצריף לאיש מדומה בחוזה ממשי. <br />האיש, כמובן, לא ימצא בחיפושים אחריו על ידי המשטרה. כדי להסיר את האחריות מעין השופט,אם המשטרה האנגלית תגלה,הוחכר הצריף לאיש מדומה בחוזה ממשי. <br />האיש, כמובן, לא ימצא בחיפושים אחריו על ידי המשטרה.
-f 
[[Category:צ]] [[Category:צ]]

גרסה נוכחית

חברי הקיבוץ מגויסים
חברי הקיבוץ מגויסים
קבוצת חילים וחילות על רכב צבאי
קבוצת חילים וחילות על רכב צבאי
רובים מוכנים לפעולה
רובים מוכנים לפעולה
ציפורה גולן בעבודתה בדואר
ציפורה גולן בעבודתה בדואר

לפני ובזמן מלחמת השחרור היה מחסור חמור בנשק.
הישוב היהודי התגייס לייצר נשק שיעזור בהגנת הארץ.
בקיבוצים שונים בהסתר הוחל בייצור חומרי נפץ.
גם בקיבוץ שלנו-עין השופט הוחלט להקים מפעל לייצור חומרי נפץ.
המקום שנבחר היה צריף שהיה מחוץ לחצר המשק ונקרא - צריף רובנשטיין.

וזו עדותה של ציפורה גולן שעבדה בייצור חומרי הנפץ:
"אמנם עברו מאז 58 שנים, אבל אני זוכרת אותו היטב.
זה היה בשנת 1940. העמידו צריף במטעים מחוץ למחנה הקיבוץ כדי לייצר באופן אי-לגאלי נפצים בשביל "ההגנה".
הייתי אחת העובדות שם.
היו מנהלים שבאו מטעם ה"הגנה" להכניס אותנו לעבודה ובייחוד ללמד אותנו איך להתנהג בסודיות מוחלטת.
אמרו לנו, שבשום אופן לא נדבר על העבודה שלנו ועל הצריף עם שום אדם, אפילו אם אנו מכירים את האדם ואת מהימנותו, על אחת כמה וכמה עם אנשים שאין אנו מכירים.
במקרה ואדם זר נראה בשטח, בסביבת הצריף, על השומר בחוץ להודיע לנו על כך ועלינו לקחת את המזמרות שהיינו מצוידים בהן, לצאת למטעים ולגזום עצים.
אחר כך לימדו אותנו לבצע את העבודה. נתנו לנו חומר צהוב, כנראה כספית-רועמת, עלינו היה למלא קרטונים בצורה של תאי כוורת בחומר זה.
הזהירו אותנו שלא ללחוץ חזק מדי, כי זה עלול להתפוצץ. נתנו לנו מסיכות בד כדי לשים על הפה ועל האף, שלא לנשום את הכספית הרועמת.
עבדנו בשורה, בין עובד למשנהו היו מחיצות של לוחות ברזל,כך שהאווירה הייתה מלאת הוד של סודיות ואחריות.
אנו היינו מלאי גאווה לעזור למאמץ המלחמתי של ה"ההגנה".
הכל היה בסדר ואנו עבדנו בשקט, עד שיום אחד שמענו פיצוץ שהחריד את הצריף.
יצאנו החוצה וראינו שהפיצוץ קרה בחלקו השני של הצריף ומובילים את נוח (בחור שהביאו המנהלים) עם שתי ידיים מורמות מגואלות בדם.
הובילו אותו לאוטו ולקחו אותו לבית חולים.
נחרדנו,הן מהפציעה של נוח והן מזה שהמשטרה תבוא לחקור את העניין.
בבית החולים סיפר נוח שהוא נפצע (בשתי ידיו) כשעבד בנגריה ודפק מסמר בפטיש על לוח עץ.
כנראה שמכונה יותר מסובכת מפטיש עוד לא הייתה בנגריה שלנו אז, זה פעל, הכל עבר בשקט ואנו המשכנו לעבוד.
אני מאוד רציתי לדעת איך נרפאו הידיים של נוח.אני מקווה שגם הן בסדר.
פה אני רוצה לספר על שני מקרים שקרו לי אישית שקשורים לצריף רובנשטיין.
כיוון שהעבודה שלנו הייתה עם חומרים מסוכנים לבריאות, נתנו לנו תוספת אוכל.
בארוחת הערב הגישו לנו מחית תפוחי אדמה וכוס חלב בנוסף לארוחה הרגילה (אז זה היה לוקסוס).
והנה בא חמי לבקר אותנו.
כשראה שמגישים לי אוכל מיוחד,חשש שאני חולה והתחיל לדאוג.
הרגעתי אותו וסיפרתי לו שאני בהריון ולכן תוספת האוכל, ודאגתו הפכה לשמחה.(אגב: באמת הייתי בהריון עם הבת השנייה שלי).
המקרה השני היה בזמן החופשה. התחשק לי לקחת את בתי הבכורה ולנסוע לתל אביב לביקור אצל אחי.
חיכיתי ליום שבאו המנהלים באוטו וביקשתי שייקחו אותי טרמפ לתל אביב.
בדרך שאלו אותי לאן בתל אביב אני צריכה,אמרתי להם: למעונות הפועלים ח' ברחוב הירקון. הוספתי,שבעיר אוכל לנסוע באוטובוס עד המקום.
לשמחתי הם הביאו אותי עד הבית.
אחי ראה אותנו דרך החלון ויצא לקראתנו.
במקום להגיד לי שלום, ניגש לנותן הטרמפ ואמר: שלום אדון טשרנבסקי (נדמה לי שזב היה השם),
התברר לי שאותו אדון טשרנבסקי גר באותו בית,רק הכניסה מרחוב אחר.
כשנכנסנו לבית, אחי שאל אותי מניין אני מכירה את האיש הזה.
אמרתי,כמובן,שאינני מכירה אותו בכלל. ראיתי אוטו וביקשתי טרמפ וקיבלתי.
"מה הוא עשה בעין השופט?" שאל אחי.
"אינני יודעת" עניתי לו.
"הוא יצא מהמזכירות כשפגשנו אותו".
"אה..כנראה הוא סוחר.."סיכם אחי.
הסיפור לא נגמר פה.
הרבה פעמים,כשביקרתי את אחי פגשתי באקראי את "אדון טשרנבסקי". הבן שלו ובתי היו באותו גיל ושיחקו יחד.
הוא אפילו הזמין אותי לביתו להכיר את אישתו.
לאחי אמרתי: "תראה,נסעתי אייתו בטרמפ פעם אחת והוא ממש נהפך לחבר ותיק".
אחרי קום המדינה אמרתי לאחי שעכשיו אני יכולה לספר לו מניין אני מכירה את ה"אדון" (חיים - כפי שקראנו לו).
את לא צריכה לספר לי מי זה חיים, אמר אחי, לשנינו היו סיפורים.

נ.ב. מה פירוש השם רובנשטיין?
כדי להסיר את האחריות מעין השופט,אם המשטרה האנגלית תגלה,הוחכר הצריף לאיש מדומה בחוזה ממשי.
האיש, כמובן, לא ימצא בחיפושים אחריו על ידי המשטרה.

קטגוריה: צ