ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
עבודה שכירה

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 09:13, 17 באוגוסט 2007 (עריכה)
Admin (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 09:08, 6 בספטמבר 2007 (עריכה) (ביטול)
Admin (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:איציק_עם_עובדיה_בבוטיק_שלו.jpg|left|thumb|250px|איציק משלנו ועובדיה השכיר]]מראשיתו התבסס הקיבוץ על עבודה עצמית וראה בעבודה השכירה רעה חולה המנוגדת לערכיו הבסיסיים. <br />ניתן לומר שעד לראשית שנות החמישים לא הייתה כמעט עבודה שכירה בקיבוץ ובמידה והוא נזקק לכך קדמו לאישור כל עובד/ת שכיר דיון "נוקב ורציני" בוועדות המתאימות וגם בשיחת הקיבוץ.<br /> גם קריאתו של בן-גוריון לקיבוצים עם פרוץ העלייה הגדולה של שנות החמישים, לקיבוצים לפתוח את שעריהם לעבודה השכירה ואח"כ אמירתו: אני בוש ונכלם, לא שינתה את המגמה הכללית בעין-השופט בפרט ובקיבוצי הקבה"א ככלל ואם היו שכירים הם הופנו לעבר המפעלים האזוריים.<br /> הנה בהחלטות שיחת הקיבוץ מיום 27/9/1952:<br /> אנו מוצאים כי הוחלט לאחר בירור שאין לקיים עבודה שכירה.<br /> וב-29/5/1956 אנחנו מוצאים כי:<br /> "..לאחר דיון ממושך מאשרת שיחת הקיבוץ קבלת עובד שכיר ל[[מברג]] למשך חצי שנה..." <br /> [[תמונה:איציק_עם_עובדיה_בבוטיק_שלו.jpg|left|thumb|250px|איציק משלנו ועובדיה השכיר]]מראשיתו התבסס הקיבוץ על עבודה עצמית וראה בעבודה השכירה רעה חולה המנוגדת לערכיו הבסיסיים. <br />ניתן לומר שעד לראשית שנות החמישים לא הייתה כמעט עבודה שכירה בקיבוץ ובמידה והוא נזקק לכך קדמו לאישור כל עובד/ת שכיר דיון "נוקב ורציני" בוועדות המתאימות וגם בשיחת הקיבוץ.<br /> גם קריאתו של בן-גוריון לקיבוצים עם פרוץ העלייה הגדולה של שנות החמישים, לקיבוצים לפתוח את שעריהם לעבודה השכירה ואח"כ אמירתו: אני בוש ונכלם, לא שינתה את המגמה הכללית בעין-השופט בפרט ובקיבוצי הקבה"א ככלל ואם היו שכירים הם הופנו לעבר המפעלים האזוריים.<br /> הנה בהחלטות שיחת הקיבוץ מיום 27/9/1952:<br /> אנו מוצאים כי הוחלט לאחר בירור שאין לקיים עבודה שכירה.<br /> וב-29/5/1956 אנחנו מוצאים כי:<br /> "..לאחר דיון ממושך מאשרת שיחת הקיבוץ קבלת עובד שכיר ל[[מברג]] למשך חצי שנה..." <br />
-השינוי חל כמה שנים מאוחר יותר עם גידולו והתרחבותו של [[מברג]], ענף התחבורה וענפי עזר שבחלקם כבר היו עובדים וותיקים כמו: הנגריה, מסגריה, שרברבות, חשמלייה, מוסך ועוד..<br />גידול נוסף נרשם בשנות השמונים והיום נמצאים במפעלי עין-השופט ושרותיו למעלה מ- 250 עובדים שכירים שהם חלק בסיסי, חשוב ומעורב בכל הנעשה.+השינוי חל כמה שנים מאוחר יותר עם גידולו והתרחבותו של [[מברג]], ענף התחבורה וענפי עזר שבחלקם כבר היו עובדים וותיקים כמו: הנגריה, מסגריה, שרברבות, חשמלייה, מוסך ועוד..<br />גידול נוסף נרשם בשנות השמונים והיום נמצאים במפעלי עין-השופט ושרותיו למעלה מ- 250 עובדים שכירים שהם חלק בסיסי, חשוב ומעורב בכל הנעשה.<br />יגאל וילפנד

גרסה מתאריך 09:08, 6 בספטמבר 2007

איציק משלנו ועובדיה השכיר
איציק משלנו ועובדיה השכיר
מראשיתו התבסס הקיבוץ על עבודה עצמית וראה בעבודה השכירה רעה חולה המנוגדת לערכיו הבסיסיים.
ניתן לומר שעד לראשית שנות החמישים לא הייתה כמעט עבודה שכירה בקיבוץ ובמידה והוא נזקק לכך קדמו לאישור כל עובד/ת שכיר דיון "נוקב ורציני" בוועדות המתאימות וגם בשיחת הקיבוץ.
גם קריאתו של בן-גוריון לקיבוצים עם פרוץ העלייה הגדולה של שנות החמישים, לקיבוצים לפתוח את שעריהם לעבודה השכירה ואח"כ אמירתו: אני בוש ונכלם, לא שינתה את המגמה הכללית בעין-השופט בפרט ובקיבוצי הקבה"א ככלל ואם היו שכירים הם הופנו לעבר המפעלים האזוריים.
הנה בהחלטות שיחת הקיבוץ מיום 27/9/1952:
אנו מוצאים כי הוחלט לאחר בירור שאין לקיים עבודה שכירה.
וב-29/5/1956 אנחנו מוצאים כי:
"..לאחר דיון ממושך מאשרת שיחת הקיבוץ קבלת עובד שכיר למברג למשך חצי שנה..."

השינוי חל כמה שנים מאוחר יותר עם גידולו והתרחבותו של מברג, ענף התחבורה וענפי עזר שבחלקם כבר היו עובדים וותיקים כמו: הנגריה, מסגריה, שרברבות, חשמלייה, מוסך ועוד..
גידול נוסף נרשם בשנות השמונים והיום נמצאים במפעלי עין-השופט ושרותיו למעלה מ- 250 עובדים שכירים שהם חלק בסיסי, חשוב ומעורב בכל הנעשה.
יגאל וילפנד