(הבדלים בין גרסאות)
| גרסה מתאריך 11:18, 16 באוגוסט 2007 (עריכה) Admin (שיחה | תרומות) (דף חדש: כתובת אש מפקד אש - יובל למוסד מפ...) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (22:15, 23 בנובמבר 2007) (עריכה) (ביטול) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
| [[תמונה:מפקד_אש_יובל_50_למוסד.jpg|left|thumb|250px|מפקד אש - יובל למוסד]] | [[תמונה:מפקד_אש_יובל_50_למוסד.jpg|left|thumb|250px|מפקד אש - יובל למוסד]] | ||
| - | מפגן של אש ועוצמה שהיה נהוג ועודנו במפקדי ל"ג בעומר של כניסה לתנועת השומר-הצעיר וציון מחנה התנועה, בחגיגות יום העצמאות ולעיתים גם ביום ההולדת של הקיבוץ. | + | |
| - | מפקד האש היה נערך ומנוהל ע"י | + | מפגן של אש ועוצמה שהיה נהוג ועודנו במפקדי ל"ג בעומר של כניסה לתנועת [[השומר-הצעיר]] וציון מחנה התנועה, בחגיגות יום העצמאות ולעיתים גם ביום ההולדת של הקיבוץ. |
| + | מפקד האש היה נערך ומנוהל ע"י חניכי התנועה מאלו יודעי הצופיות והפירוטכניקה והיה מלווה בהוראת יום, שירת ההמנונים , חלוקת סמלים (סמלי הבוגרים כשיא) שירים ועוד.. | ||
| + | עמוס כרמל מוסיף קטע כללי על "מפקד האש" (ממחקרו על תנועת הנוער השוה"צ הארצישראלי): בהסתמך על החוקרת תמר כתריאל (1991) אפשר לראות ב"כתובות האש" שהשתרשו במפקדי תנועות הנוער בא"י חלק מ"תרבות הנוער" החדשה, עם גיבוש הישוב היהודי בטרם מדינה וכביטוי אוטנטי וייחודי של תנועות הנוער ל"ליכוד השורות", ל"חברותא" ולהפנמת ערכיהן. שני כוונים מרכזיים התבלטו במפקדי האש: א. השפעה על הצד הקוגניטיבי באמצעות סיסמאות שסגנונן עפ"ר דרמטי ופאתטי, שיש בהן ציווי, או שבועה, במגמה לחזק התחייבות ולעורר מוטיבציה ופעילות בעתיד. ב. המפקד שימש כחוויה ריגשית עמוקה הפועלת על החושים ומביאה לתחושת סולידריות ואחווה. השימוש באש במפקדים ובכנסים היווה מסורת ארוכת שנים שהתגבשה עוד בתנועת הנוער הכללית היהודית באירופה ומקורותיה מצויים ברבדים העמוקים של התרבות היהודית לדורותיה. | ||
| + | <br /><br /> | ||
| + | י.ו | ||
| + | |||
| + | [[Category:מ]] | ||
גרסה נוכחית
מפגן של אש ועוצמה שהיה נהוג ועודנו במפקדי ל"ג בעומר של כניסה לתנועת השומר-הצעיר וציון מחנה התנועה, בחגיגות יום העצמאות ולעיתים גם ביום ההולדת של הקיבוץ.
מפקד האש היה נערך ומנוהל ע"י חניכי התנועה מאלו יודעי הצופיות והפירוטכניקה והיה מלווה בהוראת יום, שירת ההמנונים , חלוקת סמלים (סמלי הבוגרים כשיא) שירים ועוד..
עמוס כרמל מוסיף קטע כללי על "מפקד האש" (ממחקרו על תנועת הנוער השוה"צ הארצישראלי): בהסתמך על החוקרת תמר כתריאל (1991) אפשר לראות ב"כתובות האש" שהשתרשו במפקדי תנועות הנוער בא"י חלק מ"תרבות הנוער" החדשה, עם גיבוש הישוב היהודי בטרם מדינה וכביטוי אוטנטי וייחודי של תנועות הנוער ל"ליכוד השורות", ל"חברותא" ולהפנמת ערכיהן. שני כוונים מרכזיים התבלטו במפקדי האש: א. השפעה על הצד הקוגניטיבי באמצעות סיסמאות שסגנונן עפ"ר דרמטי ופאתטי, שיש בהן ציווי, או שבועה, במגמה לחזק התחייבות ולעורר מוטיבציה ופעילות בעתיד. ב. המפקד שימש כחוויה ריגשית עמוקה הפועלת על החושים ומביאה לתחושת סולידריות ואחווה. השימוש באש במפקדים ובכנסים היווה מסורת ארוכת שנים שהתגבשה עוד בתנועת הנוער הכללית היהודית באירופה ומקורותיה מצויים ברבדים העמוקים של התרבות היהודית לדורותיה.
י.ו
