ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
כלבים

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 21:50, 18 באוקטובר 2007 (עריכה)
עמוס כ (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (06:53, 9 בנובמבר 2008) (עריכה) (ביטול)
יגאל (שיחה | תרומות)

 
(9 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 4: שורה 4:
[[תמונה:נטע_שפירא_עם_צח.jpg|left|thumb|250px|נטע שפירא עם צח]] [[תמונה:נטע_שפירא_עם_צח.jpg|left|thumb|250px|נטע שפירא עם צח]]
-הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. לראשונה הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמות י"א, ז' - שם נכתב: "לא יחרץ כלב לשונו". הכלבים הם חיות חברתיות כמו בני האדם. בשל הקרבה השוררת זה אלפי שנים ביניהם, הכלב מכונה לעיתים קרובות"ידידו הטוב ביותר של האדם".+הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. לראשונה הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמות י"א, ז' - שם נכתב: "לא יחרץ כלב לשונו". הכלבים הם חיות חברתיות כמו בני האדם. בשל הקרבה השוררת זה אלפי שנים ביניהם, הכלב מכונה לעיתים קרובות"ידידו הטוב ביותר של האדם"...אך לא תמיד של שכנו.
-משחר הקיבוץ גודלו בו כלבים. בתחילה היו אלו כלבים "משותפים" כמו הכלב "גורי" בצאן, ו"נבחנית" ו"וויקי" בחברת הילדים. עם הזמן הופיעו כלבים "פרטיים" שגודלו ע"י החברים. מאחר ומרחב המחייה של כלב מגיע תמיד גם לשכנים ולתחומו של הציבור, ונביחותיו אינן תחומות רק לביתו של החבר, הביא הדבר להקמת עשרות "ועדות כלבים", זו אחרי זו, שתיקנו תקנונים, וניסו להתמודד עם הבעיה. מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, באבלות ובימי זיכרון.+ 
-אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת בהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים. למשל, הוא אמר, יש לבחון האם האוכל של הכלבים נקנה במשותף? האם הטיפול הוטרינרי נעשה במקום מרכזי? מהן הסנקציות או חוסר הסנקציות למול מפירי "חוק"? האם בכלל ישנם תקנונים לגבי גידול כלבים? מהו מספר הכלבים בישוב?ועוד.+== קצת הסטוריה ==
 +משחר הקיבוץ גודלו בו כלבים. בתחילה היו אלה כלבים "משותפים" כמו הכלב "גורי" בעדר הצאן, הכלבה "נבחנית" וכלב לצייד דובים "וויקי" בחברת הילדים. זכורה הלוויתו רבת המשתתפים של הכלב ויקי, במוסד הרי אפרים, עפ"י כל כללי הטכס. שבועות לאחר הקבורה כתב עמוס כרמל שיר ב"ניב המוסד" (1953)במחאה על הזנחתו של אתר הקבורה. הבית האחרון בשיר:
 +"אך לא עבר שבוע, נגוז הכל כבחלום / ומצבת הפלא ירדה כלתוך התהום / נשכח אותו עמית, נמוג כלא היה / ועל קברו נשאר רק גל קטן / ופרח בר - שושן / לא יד אדם שתלה אפילו פרח זה / לא ידידים שתלו אותו שושן אדום / הטבע הוא אשר תרם חלקו / פרח שושן אדום יזהר הוא כלפיד / בל יימחה כליל זכרו של הידיד.
 + 
 +עם הזמן הופיעו כלבים "פרטיים" שגודלו ע"י החברים. מאחר ומרחב המחייה של כלב מגיע תמיד גם לשכנים ולתחומו של הציבור, ונביחותיו אינן תחומות רק לביתו של בעליו, הביא הדבר להקמת עשרות "ועדות כלבים", זו אחר זו, שתיקנו תקנונים, וניסו להתמודד עם הבעיות שהעלו שכנים נרגזים. בשנת 1984 הביאה ועדת כלבים לשיחת הקיבוץ הצעה להקמת כלביה ברפת א', במגמה לפתור את בעיית הכלבים המסתובבים והעושים צרות, אך לכלל ביצוע לא הגיע הדבר. באותה השנה התקיימה על הדשא הגדול תצוגת כלבים של חברים בקיבוץ, בה הוצגו כלבים מרשימים מגזעים וגדלים שונים, חלקם יצאו מאלמוניותם והתגלו לראשונה בפני הציבור הרחב.נראה לי שעדיין לא נחקר מספיק הדחף שמניע אנשים לגדל כלב במחיצתם, בתוך ביתם או לידו, לדאוג לכל צרכיו, להשקיע כספים רבים במזון, בטיפול וטרינרי, באביזרים ועוד.
 +הפרטת המזון בעין השופט תיזכר בקרב עדת הכלבים המקומית כאירוע תראומטי ביותר, כי מאותה עת הכלבים בקיבוץ הפסיקו לקבל את מגשי הקציצות שנותרו לאחר ארוחת הצהרים, ונמנעו מהם נתחי הבשר, הבורקסים, הפשתידות ושאר מיני מזונות שהם היו רגילים לזכות בהם לאחר הארוחות.
 + 
 +== ועדת כלבים ותקנונים ==
 +מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, כמו גם באבלות ובימי זיכרון.
 +מאחר והבעיות עם הכלבים הן נחלתם של מרבית הקיבוצים, וכולם מתלבטים כיצד לנהוג בכלבים שאינם קשורים ליד הבית של בעליהם, נקראה לכך המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה, אומר חד משמעית: "כל הכללים של הקיבוץ הם במסגרת החלטות אגודה, ולכן ההמלצה היא להפסיק עם העיסוק הפנימי בכלבים ולפעול בעניין הזה בעיקר דרך המועצה האזורית...נושא הכלבים הוא מסוג הנושאים שאם אין להם פתרון פנימי - ניתן לפנות לגורמים המוניציפאליים במועצה ".
 + 
 +אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת מהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים.
 +אם נבחן עקרון זה על עין השופט, נמצא מייד סממני שותפות באופן גידול הכלבים: האוכל המיועד לכלבים - הבונזו למינהו, נקנה במרוכז במרכול ומשווק לכל דורש. פעם בשבוע, ביום שישי, בשעות הבוקר, סוזי מחלקת על הרמפה של המטבח, שווה בשווה, שקיות עם עצמות ושיירי עופות לכל בעלי הכלבים. חיסונים - נעשים במרוכז ע"י הוטרינרית של המועצה. לגבי הטיפול הוטרינרי - סוזי שיף תולה פתק על לוח המודעות ובעלי הכלבים נרשמים וכלביהם מקבלים את הטיפול ליד משק הילדים. ( חלק מהחברים מעדיף להביא את כלבם דווקא ליוקנעם לטיפול אצל ד"ר זיו). כמו כן ניכר בעין השופט שהיחס לבעלי הכלבים הוא ליברלי יחסית, מתחשב, אינו ממצה עימם את הדין, גם אם בשנת ה-70 לקיבוץ התחילו להטיל קנסות על מספר בעלי כלבים שלא עמדו בתקנון. עדיין מסתובבים לא מעט כלבים ליד חדר האוכל ובמדשאות, ונביחות נשמעות בלילות בשכונות המגורים. לאחרונה אף ננשכה חברת קיבוץ ברגלה.
<br /><br /> <br /><br />
עמוס כרמל עמוס כרמל
[[Category:כ]] [[Category:כ]]

גרסה נוכחית

נעמי ארז עם לאיקה
נעמי ארז עם לאיקה
ערן קולקבסקי עם טומי
ערן קולקבסקי עם טומי
פסח נרקיס עם בובי
פסח נרקיס עם בובי
נטע שפירא עם צח
נטע שפירא עם צח

הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. לראשונה הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמות י"א, ז' - שם נכתב: "לא יחרץ כלב לשונו". הכלבים הם חיות חברתיות כמו בני האדם. בשל הקרבה השוררת זה אלפי שנים ביניהם, הכלב מכונה לעיתים קרובות"ידידו הטוב ביותר של האדם"...אך לא תמיד של שכנו.

קצת הסטוריה
משחר הקיבוץ גודלו בו כלבים. בתחילה היו אלה כלבים "משותפים" כמו הכלב "גורי" בעדר הצאן, הכלבה "נבחנית" וכלב לצייד דובים "וויקי" בחברת הילדים. זכורה הלוויתו רבת המשתתפים של הכלב ויקי, במוסד הרי אפרים, עפ"י כל כללי הטכס. שבועות לאחר הקבורה כתב עמוס כרמל שיר ב"ניב המוסד" (1953)במחאה על הזנחתו של אתר הקבורה. הבית האחרון בשיר: "אך לא עבר שבוע, נגוז הכל כבחלום / ומצבת הפלא ירדה כלתוך התהום / נשכח אותו עמית, נמוג כלא היה / ועל קברו נשאר רק גל קטן / ופרח בר - שושן / לא יד אדם שתלה אפילו פרח זה / לא ידידים שתלו אותו שושן אדום / הטבע הוא אשר תרם חלקו / פרח שושן אדום יזהר הוא כלפיד / בל יימחה כליל זכרו של הידיד.

עם הזמן הופיעו כלבים "פרטיים" שגודלו ע"י החברים. מאחר ומרחב המחייה של כלב מגיע תמיד גם לשכנים ולתחומו של הציבור, ונביחותיו אינן תחומות רק לביתו של בעליו, הביא הדבר להקמת עשרות "ועדות כלבים", זו אחר זו, שתיקנו תקנונים, וניסו להתמודד עם הבעיות שהעלו שכנים נרגזים. בשנת 1984 הביאה ועדת כלבים לשיחת הקיבוץ הצעה להקמת כלביה ברפת א', במגמה לפתור את בעיית הכלבים המסתובבים והעושים צרות, אך לכלל ביצוע לא הגיע הדבר. באותה השנה התקיימה על הדשא הגדול תצוגת כלבים של חברים בקיבוץ, בה הוצגו כלבים מרשימים מגזעים וגדלים שונים, חלקם יצאו מאלמוניותם והתגלו לראשונה בפני הציבור הרחב.נראה לי שעדיין לא נחקר מספיק הדחף שמניע אנשים לגדל כלב במחיצתם, בתוך ביתם או לידו, לדאוג לכל צרכיו, להשקיע כספים רבים במזון, בטיפול וטרינרי, באביזרים ועוד. הפרטת המזון בעין השופט תיזכר בקרב עדת הכלבים המקומית כאירוע תראומטי ביותר, כי מאותה עת הכלבים בקיבוץ הפסיקו לקבל את מגשי הקציצות שנותרו לאחר ארוחת הצהרים, ונמנעו מהם נתחי הבשר, הבורקסים, הפשתידות ושאר מיני מזונות שהם היו רגילים לזכות בהם לאחר הארוחות.

ועדת כלבים ותקנונים
מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, כמו גם באבלות ובימי זיכרון. מאחר והבעיות עם הכלבים הן נחלתם של מרבית הקיבוצים, וכולם מתלבטים כיצד לנהוג בכלבים שאינם קשורים ליד הבית של בעליהם, נקראה לכך המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה, אומר חד משמעית: "כל הכללים של הקיבוץ הם במסגרת החלטות אגודה, ולכן ההמלצה היא להפסיק עם העיסוק הפנימי בכלבים ולפעול בעניין הזה בעיקר דרך המועצה האזורית...נושא הכלבים הוא מסוג הנושאים שאם אין להם פתרון פנימי - ניתן לפנות לגורמים המוניציפאליים במועצה ".

אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת מהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים. אם נבחן עקרון זה על עין השופט, נמצא מייד סממני שותפות באופן גידול הכלבים: האוכל המיועד לכלבים - הבונזו למינהו, נקנה במרוכז במרכול ומשווק לכל דורש. פעם בשבוע, ביום שישי, בשעות הבוקר, סוזי מחלקת על הרמפה של המטבח, שווה בשווה, שקיות עם עצמות ושיירי עופות לכל בעלי הכלבים. חיסונים - נעשים במרוכז ע"י הוטרינרית של המועצה. לגבי הטיפול הוטרינרי - סוזי שיף תולה פתק על לוח המודעות ובעלי הכלבים נרשמים וכלביהם מקבלים את הטיפול ליד משק הילדים. ( חלק מהחברים מעדיף להביא את כלבם דווקא ליוקנעם לטיפול אצל ד"ר זיו). כמו כן ניכר בעין השופט שהיחס לבעלי הכלבים הוא ליברלי יחסית, מתחשב, אינו ממצה עימם את הדין, גם אם בשנת ה-70 לקיבוץ התחילו להטיל קנסות על מספר בעלי כלבים שלא עמדו בתקנון. עדיין מסתובבים לא מעט כלבים ליד חדר האוכל ובמדשאות, ונביחות נשמעות בלילות בשכונות המגורים. לאחרונה אף ננשכה חברת קיבוץ ברגלה.

עמוס כרמל

קטגוריה: כ