(הבדלים בין גרסאות)
| גרסה מתאריך 12:17, 25 באוקטובר 2007 (עריכה) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 21:30, 3 בנובמבר 2007 (עריכה) (ביטול) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
| הפרטת המזון בעין השופט תיזכר בקרב עדת הכלבים המקומית כאירוע תראומטי ביותר, כי מאותה עת הכלבים בקיבוץ הפסיקו לקבל את מגשי הקציצות שנותרו לאחר ארוחת הצהרים, ונמנעו מהם נתחי הבשר, הבורקסים, הפשתידות ושאר מיני מזונות שהם היו רגילים לזכות בהם לאחר הארוחות. | הפרטת המזון בעין השופט תיזכר בקרב עדת הכלבים המקומית כאירוע תראומטי ביותר, כי מאותה עת הכלבים בקיבוץ הפסיקו לקבל את מגשי הקציצות שנותרו לאחר ארוחת הצהרים, ונמנעו מהם נתחי הבשר, הבורקסים, הפשתידות ושאר מיני מזונות שהם היו רגילים לזכות בהם לאחר הארוחות. | ||
| מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, כמו גם באבלות ובימי זיכרון. | מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, כמו גם באבלות ובימי זיכרון. | ||
| - | אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת מהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים. | + | אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת מהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים. |
| + | אם נבחן עקרון זה על עין השופט, נמצא מייד סממני שותפות באופן גידול הכלבים: האוכל המיועד לכלבים - הבונזו למינהו, נקנה במרכול ומשווק לכל דורש. כמוכן, פעם בשבוע, ביום שישי, בשעות הבוקר, סוזי מחלקת על הרמפה של המטבח, שווה בשווה, שקיות עם עצמות ושיירי עופות לכל בעלי הכלבים. חיסונים - נעשים במרוכז ע"י הוטרינרית של המועצה. לגבי הטיפול הוטרינרי, הרי סוזי שיף תולה פתק על לוח המודעות ובעלי הכלבים נרשמים וכלביהם מקבלים את הטיפול ליד משק הילדים. (אך חלק מהחברים מעדיף להביא את כלבם דווקא ליוקנעם לטיפול עצל ד"ר זיו). | ||
| <br /><br /> | <br /><br /> | ||
| עמוס כרמל | עמוס כרמל | ||
| [[Category:כ]] | [[Category:כ]] | ||
גרסה מתאריך 21:30, 3 בנובמבר 2007
הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. לראשונה הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמות י"א, ז' - שם נכתב: "לא יחרץ כלב לשונו". הכלבים הם חיות חברתיות כמו בני האדם. בשל הקרבה השוררת זה אלפי שנים ביניהם, הכלב מכונה לעיתים קרובות"ידידו הטוב ביותר של האדם"...אך לא תמיד של שכנו.
משחר הקיבוץ גודלו בו כלבים. בתחילה היו אלה כלבים "משותפים" כמו הכלב "גורי" בעדר הצאן, ו"נבחנית" ו"וויקי" בחברת הילדים. עם הזמן הופיעו כלבים "פרטיים" שגודלו ע"י החברים. מאחר ומרחב המחייה של כלב מגיע תמיד גם לשכנים ולתחומו של הציבור, ונביחותיו אינן תחומות רק לביתו של בעליו, הביא הדבר להקמת עשרות "ועדות כלבים", זו אחר זו, שתיקנו תקנונים, וניסו להתמודד עם הבעיות שהעלו שכנים נרגזים. בשנת 1984 הביאה ועדת כלבים לשיחת הקיבוץ הצעה להקמת כלביה ברפת א', במגמה לפתור את בעיית הכלבים המסתובבים והעושים צרות, אך לכלל ביצוע לא הגיע הדבר. באותה השנה התקיימה על הדשא הגדול תצוגת כלבים של חברים בקיבוץ, בה הוצגו כלבים מרשימים מגזעים וגדלים שונים, חלקם יצאו מאלמוניותם והתגלו לראשונה בפני הציבור הרחב.נראה לי שעדיין לא נחקר מספיק הדחף שמניע אנשים לגדל כלב במחיצתם, בתוך ביתם או לידו, לדאוג לכל צרכיו, להשקיע כספים רבים במזון, בטיפול וטרינרי, באביזרים ועוד.
הפרטת המזון בעין השופט תיזכר בקרב עדת הכלבים המקומית כאירוע תראומטי ביותר, כי מאותה עת הכלבים בקיבוץ הפסיקו לקבל את מגשי הקציצות שנותרו לאחר ארוחת הצהרים, ונמנעו מהם נתחי הבשר, הבורקסים, הפשתידות ושאר מיני מזונות שהם היו רגילים לזכות בהם לאחר הארוחות.
מאחר וגם בשנת ה-70 לקיבוץ נבחרה ועדת כלבים חדשה, לאחר דיון ערני למדי בשיחת הקיבוץ, אומר הדבר שהבעיות סביב גידול הכלבים עדיין לא באו על תיקונן. הבעיות שהועלו בשיחה היו: מספר לא קטן של כלבים אינם קשורים במשך היום והלילה, הם רובצים ליד חדר האוכל ובמקומות ציבוריים, ועושים את צרכיהם על הדשאים, נובחים בלילות, ואף נטפלים לחברים ולילדים עד כדי נשיכות. לא פעם מופיעים כלבים, שלא התבקשו לכך, על הבמה ובסביבתה באירועים חגיגיים של הקיבוץ, כמו גם באבלות ובימי זיכרון.
אחד המרצים בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (שהוא במקרה בן דודי) טען באחת מהרצאותיו, שאפשר לסווג את מצבם החברתי-ארגוני של ישובים עפ"י אופן הטיפול שלהם בכלבים.
אם נבחן עקרון זה על עין השופט, נמצא מייד סממני שותפות באופן גידול הכלבים: האוכל המיועד לכלבים - הבונזו למינהו, נקנה במרכול ומשווק לכל דורש. כמוכן, פעם בשבוע, ביום שישי, בשעות הבוקר, סוזי מחלקת על הרמפה של המטבח, שווה בשווה, שקיות עם עצמות ושיירי עופות לכל בעלי הכלבים. חיסונים - נעשים במרוכז ע"י הוטרינרית של המועצה. לגבי הטיפול הוטרינרי, הרי סוזי שיף תולה פתק על לוח המודעות ובעלי הכלבים נרשמים וכלביהם מקבלים את הטיפול ליד משק הילדים. (אך חלק מהחברים מעדיף להביא את כלבם דווקא ליוקנעם לטיפול עצל ד"ר זיו).
עמוס כרמל
