ויי זמיר כולן הגיעו

- נאמר בעיתות מצוקה , עם בואה של בשורה קשה, או משהו שלא הצליח. לעיתים מלווה האמירה בתוספת של אוי וי ווי , בשימת ידיים על הראש ובזעקות שבר.. שפת הידייש חדרה לילדותנו (הבנים הבוגרים) בכל מיני דרכים.הורינו ניהלו עדין דיאלוג עם ההורים שנשארו מעבר לים.האידיש הייתה מקף החיבור .לא כולם הצליחו לחבר את המילים למשפטים וללמוד את השפה –אבל היו משפטים שלא יכולנו לשכוח- "השיינה טוכטר" (ילדה יפה) "הגוריסה טוכטר"(ילדה גדולה) "גיי שלופן "(לך לישון). כמה חבל שלא השכלנו ללמוד את השפה על בוריה...