השומר הצעיר

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 14:51, 9 באוגוסט 2007

תנועת נוער ציונית סוציאליסטית, בה התחנכו מרבית מייסדי עין השופט בארצות מוצאם, בעיקר בפולין ובארה"ב וקנדה והביאו עימם, עם עלייתם לארץ, מסורות, תפיסות וגישות תנועתיות. ילדי הקבוץ הראשונים, בשנות ה- 50 , גם אם הם לא זכו להדרכה קבועה ופעולותיהם התנועתיות לא היו סדירות, הם השתייכו להשוה"צ הארץ-ישראלי, ובאמצעותו הם נפגשו, בטיולים ובמחנות, עם "גדודים" מקבילים מהתנועה בערים ובמושבות. היה זה "חלון" רב פנים אל העולם שמעבר לגדרות הקיבוץ, בחזקת הרחבת אופקים אל תנועה ארצית ורעיונותיה.

פעולות הקבוצות בהשוה"צ בשנות ה-50 במוסד הרי אפרים, היה להם דמיון רב לערבים שארגנה גם ועדת חברה בחדר האוכל של המוסד. (בעיה: תנועת נוער השוה"צ בתוך קיבוצים של השוה"צ – והיכן "מרד הבן"?). הקבוצה החינוכית במוסד הייתה גם לקבוצה התנועתית, דבר שעמעם במשהו את הייחודיות של המסגרת התנועתית ואת אפשרויות הגוון החברתי. המדריכים הראשונים של הקבוצות במוסד באו מחברות נוער בוגרות שהיו בקבוצים. משנות 1953-4 לערך, הקבוצות הבוגרות, "עופר" ו"שחף" התחילו להדריך את הקבוצות הצעירות במוסד. בגלל אותו דמיון בין הרעיונות, התפיסות, ואורח החיים במוסד ובתנועה החינוכית, התמקדה התנועה בעיקר: במחנות, טיולים, ערבי מדורה, צופיות, טכס וסמל, מפקדי אש, דברות השומר, היסטוריה של השוה"צ ועוד.

הכניסה לתנועה בכיתה ז' (מאוחר יותר בכיתה ו') התבצעה באופן קבוצתי –קולקטיבי, ללא אפשרות בחירה, או סירוב, ובניגוד לעקרונות של תנועת הנוער הקלאסית הוולונטארית. במוסד החינוכי הרי אפרים הייתה "הנהגת קן" שחלשה על כל הפעילות התנועתית. הקבוצות השתייכו לגדודים ארציים עם שמות של קיבוצים ארצישראלים. לכל גדוד הייתה עניבה וסמל משלו.

דברות השומר הצעיר של שנות הארבעים

מבנה של ערבה-שקמה לג בעומר	מחנה לג בעומר	מתקן מדהים שהקימו החברה יחד עם גדעון שפירא	עבודה על ערסלים
הליכה על חבל מעל הבריכה הישנה	הליכת זיקית	החברה בחולצות שומריות

מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8