ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
השומר הצעיר

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 23:39, 18 בנובמבר 2007 (עריכה)
עמוס כרמל (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 13:02, 21 בנובמבר 2007 (עריכה) (ביטול)
עמוס כרמל (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
-תנועת נוער ציונית סוציאליסטית, בה התחנכו מרבית מייסדי עין השופט בארצות מוצאם, בעיקר בפולין ובארה"ב וקנדה והביאו עימם, עם עלייתם לארץ, מסורות, תפיסות וגישות תנועתיות. ילדי הקבוץ הראשונים, שהתחנכו במוסד החינוכי המשותף (בשנות ה- 50 ), גם אם הם לא זכו להדרכה קבועה ופעולותיהם התנועתיות לא היו סדירות, הם השתייכו להשוה"צ הארץ-ישראלי, ובאמצעותו הם נפגשו, בטיולים ובמחנות, עם "גדודים" מקבילים מהתנועה בערים ובמושבות. היה זה "חלון" רב פנים אל העולם שמעבר לגדרות הקיבוץ, בחזקת הרחבת אופקים אל תנועה ארצית ורעיונותיה.+פעילותה הברוכה של תנועת הנוער השוה"צ מתקיימת במתחם "הרי אפרים" מאז הקמת המוסד החינוכי (1950)וגם כיום, בשנת ה-70 לעין השופט, בפנימיית רעות. הבאתי כאן קורטוב מעבודת מחקר לתאר שלישי שעשיתי על השוה"צ הארצישראלי וצרפתי כמה משפטים מתקופת היותי במוסד בשנותיו הראשונות. מכאן, השער פתוח ל"שומרים" משכבות שונות לצרף מסמכים שונים ומזכרונותיהם מפעולותיה של התנועה במוסד ובפנימיית רעות.
 +
 +תנועת הנוער השומר הצעיר - תנועה ציונית סוציאליסטית, בה התחנכו מרבית מייסדי עין השופט בארצות מוצאם, בעיקר בפולין, ארה"ב וקנדה והביאו עימם, עם עלייתם לארץ, מסורות, תפיסות וגישות תנועתיות. ילדי הקבוץ הראשונים, שהתחנכו במוסד החינוכי המשותף (בשנות ה- 50 ), גם אם הם לא זכו להדרכה קבועה ופעולותיהם התנועתיות לא היו סדירות, הם השתייכו להשוה"צ הארץ-ישראלי, ובאמצעותו הם נפגשו, בטיולים ובמחנות, עם "גדודים" מקבילים מהתנועה בערים ובמושבות. היה זה "חלון" רב פנים אל העולם שמעבר לגדרות הקיבוץ, בחזקת הרחבת אופקים אל תנועה ארצית ורעיונותיה.
הקן הקיבוצי ראשיתו בקיץ 1936 עם היווסדם של שלושה קינים קיבוציים, ללא קשר תכנוני ביניהם. א. הקמת הקן במשמר העמק. ב. הקמת קן ע"י מספר נערים בקיבוץ בית אלפא. ג. כניסת חברת נוער א' לתנועה בקיבוץ מרחביה. בשנת 1938 הצטרפו ראשוני בוגרי הקן במשמר העמק לשורות המגשימים בקבה"א. גם אם מספר המצטרפים באותה שנה היה מועט יחסית, הרי שמבחינה סימלית האירוע הידהד ברחבי התנועה, כסגירת מעגל, דור שני של שומרים, "ענף" ארצישראלי-צברי המצטרף למייסדים. הקן הקיבוצי ראשיתו בקיץ 1936 עם היווסדם של שלושה קינים קיבוציים, ללא קשר תכנוני ביניהם. א. הקמת הקן במשמר העמק. ב. הקמת קן ע"י מספר נערים בקיבוץ בית אלפא. ג. כניסת חברת נוער א' לתנועה בקיבוץ מרחביה. בשנת 1938 הצטרפו ראשוני בוגרי הקן במשמר העמק לשורות המגשימים בקבה"א. גם אם מספר המצטרפים באותה שנה היה מועט יחסית, הרי שמבחינה סימלית האירוע הידהד ברחבי התנועה, כסגירת מעגל, דור שני של שומרים, "ענף" ארצישראלי-צברי המצטרף למייסדים.
-עם הזמן נוסדו מוסדות חינוכיים בקיבוצים נוספים ועימם הלך והתרחב גם הקן הקיבוצי. פעולות הקבוצות במוסד הרי אפרים, בשנות ה-50 , היה להם דמיון רב לערבים שארגנה גם ועדת חברה בחדר האוכל של המוסד. (בעיה: תנועת נוער השוה"צ בתוך קיבוצים של השוה"צ – והיכן "מרד הבן"?). הקבוצה החינוכית במוסד הייתה גם לקבוצה התנועתית, דבר שעמעם במשהו את הייחודיות של המסגרת התנועתית ואת אפשרויות הגוון החברתי. המדריכים הראשונים של הקבוצות במוסד באו מחברות נוער בוגרות שהיו בקבוצים. משנות 1953-4 לערך, הקבוצות הבוגרות, "עופר" ו"שחף" התחילו להדריך את הקבוצות הצעירות במוסד.+עם הזמן נוסדו מוסדות חינוכיים בקיבוצים נוספים ועימם הלך והתרחב גם הקן הקיבוצי. פעולות הקבוצות במוסד הרי אפרים, בשנות ה-50 , היה להם דמיון רב לערבים שארגנה גם ועדת חברה בחדר האוכל של המוסד. (בעיה: תנועת נוער השוה"צ בתוך קיבוצים של השוה"צ – והיכן "מרד הבן"?). הקבוצה החינוכית במוסד הייתה גם לקבוצה התנועתית, דבר שעמעם במשהו את הייחודיות של המסגרת התנועתית ואת אפשרויות הגוון החברתי. המדריכים הראשונים של הקבוצות במוסד באו מחברות נוער בוגרות שהיו בקבוצים. משנות -1952 - 1953 לערך, הקבוצות הבוגרות, "עופר" ו"שחף" התחילו להדריך את הקבוצות הצעירות במוסד.
בגלל אותו דמיון בין הרעיונות, התפיסות, ואורח החיים במוסד לבין התנועה החינוכית, התמקדה התנועה בעיקר: במחנות, טיולים, ערבי מדורה, צופיות, טכס וסמל, מפקדי אש, דברות השומר, היסטוריה של השוה"צ ועוד. בגלל אותו דמיון בין הרעיונות, התפיסות, ואורח החיים במוסד לבין התנועה החינוכית, התמקדה התנועה בעיקר: במחנות, טיולים, ערבי מדורה, צופיות, טכס וסמל, מפקדי אש, דברות השומר, היסטוריה של השוה"צ ועוד.
הכניסה לתנועה בכיתה ז' (מאוחר יותר בכיתה ו') התבצעה באופן קבוצתי –קולקטיבי, ללא אפשרות בחירה, או סירוב, ובניגוד לעקרונות של תנועת הנוער הקלאסית הוולונטארית. הכניסה לתנועה בכיתה ז' (מאוחר יותר בכיתה ו') התבצעה באופן קבוצתי –קולקטיבי, ללא אפשרות בחירה, או סירוב, ובניגוד לעקרונות של תנועת הנוער הקלאסית הוולונטארית.
במוסד החינוכי הרי אפרים הייתה "הנהגת קן" שחלשה על כל הפעילות התנועתית. הקבוצות השתייכו לגדודים ארציים עם שמות של קיבוצים ארצישראלים. לכל גדוד הייתה עניבה וסמל משלו. במוסד החינוכי הרי אפרים הייתה "הנהגת קן" שחלשה על כל הפעילות התנועתית. הקבוצות השתייכו לגדודים ארציים עם שמות של קיבוצים ארצישראלים. לכל גדוד הייתה עניבה וסמל משלו.
- 
-[[דברות השומר הצעיר לפי שרגא ויל]] 
עמוס כרמל עמוס כרמל
 +
 +ראה ערך "דברות השומר הצעיר לפי שרגא ויל"
 +
 +
[[Category:ה]] [[Category:ה]]

גרסה מתאריך 13:02, 21 בנובמבר 2007

פעילותה הברוכה של תנועת הנוער השוה"צ מתקיימת במתחם "הרי אפרים" מאז הקמת המוסד החינוכי (1950)וגם כיום, בשנת ה-70 לעין השופט, בפנימיית רעות. הבאתי כאן קורטוב מעבודת מחקר לתאר שלישי שעשיתי על השוה"צ הארצישראלי וצרפתי כמה משפטים מתקופת היותי במוסד בשנותיו הראשונות. מכאן, השער פתוח ל"שומרים" משכבות שונות לצרף מסמכים שונים ומזכרונותיהם מפעולותיה של התנועה במוסד ובפנימיית רעות.

תנועת הנוער השומר הצעיר - תנועה ציונית סוציאליסטית, בה התחנכו מרבית מייסדי עין השופט בארצות מוצאם, בעיקר בפולין, ארה"ב וקנדה והביאו עימם, עם עלייתם לארץ, מסורות, תפיסות וגישות תנועתיות. ילדי הקבוץ הראשונים, שהתחנכו במוסד החינוכי המשותף (בשנות ה- 50 ), גם אם הם לא זכו להדרכה קבועה ופעולותיהם התנועתיות לא היו סדירות, הם השתייכו להשוה"צ הארץ-ישראלי, ובאמצעותו הם נפגשו, בטיולים ובמחנות, עם "גדודים" מקבילים מהתנועה בערים ובמושבות. היה זה "חלון" רב פנים אל העולם שמעבר לגדרות הקיבוץ, בחזקת הרחבת אופקים אל תנועה ארצית ורעיונותיה. הקן הקיבוצי ראשיתו בקיץ 1936 עם היווסדם של שלושה קינים קיבוציים, ללא קשר תכנוני ביניהם. א. הקמת הקן במשמר העמק. ב. הקמת קן ע"י מספר נערים בקיבוץ בית אלפא. ג. כניסת חברת נוער א' לתנועה בקיבוץ מרחביה. בשנת 1938 הצטרפו ראשוני בוגרי הקן במשמר העמק לשורות המגשימים בקבה"א. גם אם מספר המצטרפים באותה שנה היה מועט יחסית, הרי שמבחינה סימלית האירוע הידהד ברחבי התנועה, כסגירת מעגל, דור שני של שומרים, "ענף" ארצישראלי-צברי המצטרף למייסדים. עם הזמן נוסדו מוסדות חינוכיים בקיבוצים נוספים ועימם הלך והתרחב גם הקן הקיבוצי. פעולות הקבוצות במוסד הרי אפרים, בשנות ה-50 , היה להם דמיון רב לערבים שארגנה גם ועדת חברה בחדר האוכל של המוסד. (בעיה: תנועת נוער השוה"צ בתוך קיבוצים של השוה"צ – והיכן "מרד הבן"?). הקבוצה החינוכית במוסד הייתה גם לקבוצה התנועתית, דבר שעמעם במשהו את הייחודיות של המסגרת התנועתית ואת אפשרויות הגוון החברתי. המדריכים הראשונים של הקבוצות במוסד באו מחברות נוער בוגרות שהיו בקבוצים. משנות -1952 - 1953 לערך, הקבוצות הבוגרות, "עופר" ו"שחף" התחילו להדריך את הקבוצות הצעירות במוסד. בגלל אותו דמיון בין הרעיונות, התפיסות, ואורח החיים במוסד לבין התנועה החינוכית, התמקדה התנועה בעיקר: במחנות, טיולים, ערבי מדורה, צופיות, טכס וסמל, מפקדי אש, דברות השומר, היסטוריה של השוה"צ ועוד.

הכניסה לתנועה בכיתה ז' (מאוחר יותר בכיתה ו') התבצעה באופן קבוצתי –קולקטיבי, ללא אפשרות בחירה, או סירוב, ובניגוד לעקרונות של תנועת הנוער הקלאסית הוולונטארית. במוסד החינוכי הרי אפרים הייתה "הנהגת קן" שחלשה על כל הפעילות התנועתית. הקבוצות השתייכו לגדודים ארציים עם שמות של קיבוצים ארצישראלים. לכל גדוד הייתה עניבה וסמל משלו.

עמוס כרמל

ראה ערך "דברות השומר הצעיר לפי שרגא ויל"


קטגוריה: ה