ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
המקלחת המשותפת

(הבדלים בין גרסאות)

גרסה מתאריך 12:11, 10 בפברואר 2009 (עריכה)
עמוס כרמל (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (07:25, 8 ביוני 2009) (עריכה) (ביטול)
עמוס כרמל (שיחה | תרומות)

 
(4 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 5: שורה 5:
יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט.
-המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לכל הבחורות ומשותפת לכל הבחורים. ידועה האמרה של אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח : "...זה לא משלנו". +המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לבחורים לחוד ולבחורות לחוד. ידוע הסיפור על אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח וצרחה: "...זה לא משלנו".
-זכורים התורים לכבכבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה תחת הכותרת "הטרגדיה המוסדית", שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...". +זכורים התורים לקבקבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה תחת הכותרת האירונית: "הטרגדיה המוסדית", המתייחסת למקלחת במוסד החינוכי הרי אפרים, שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...".
-עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. + 
-בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים. +עדות להוויית המקלחת המשותפת מוצאים אנו בדבריו(ספרון "משפחה, מזל, ערכים") של אלי רוזן (בעבר יצחק רוזנבאום)שהגיע לעין השופט עם חברת אלגביש בשנת 1950 , ביום קיץ חם, ומייד הלך למקלחת המשותפת, כדבריו, שם קיבל שיעור בחיסכון במים מאריה אלנר האופה: "...אתה שוטף את עצמך בזרם המים, סוגר את הברז לכדי טפטוף ומסתבן. שוטף שוב במשך חצי דקה - וזהו. בארץ חוסכים במים..."
 + 
 +עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני.
 +
 +בחברת הילדים בקיבוץ בשנות ה - 40 - 50 התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שלגבי קבוצת 'עופר' הבוגרת, המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950) התרחש רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת בביתן בקיבוץ המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. כאשר הוקם המוסד החינוכי, היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה כהרגל, בשנה הראשונה, את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת נבנתה כבר מחולקת לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה ב"גופים החדשים" של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה, שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים.
<br /><br /> <br /><br />

גרסה נוכחית

בניית המקלחת - 1945
בניית המקלחת - 1945
ברכה הולכת למקלחת המשותפת
ברכה הולכת למקלחת המשותפת
המקלחת
המקלחת
חדר הגילוח במקלחת
חדר הגילוח במקלחת

יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לבחורים לחוד ולבחורות לחוד. ידוע הסיפור על אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח וצרחה: "...זה לא משלנו".

זכורים התורים לקבקבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה תחת הכותרת האירונית: "הטרגדיה המוסדית", המתייחסת למקלחת במוסד החינוכי הרי אפרים, שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...".

עדות להוויית המקלחת המשותפת מוצאים אנו בדבריו(ספרון "משפחה, מזל, ערכים") של אלי רוזן (בעבר יצחק רוזנבאום)שהגיע לעין השופט עם חברת אלגביש בשנת 1950 , ביום קיץ חם, ומייד הלך למקלחת המשותפת, כדבריו, שם קיבל שיעור בחיסכון במים מאריה אלנר האופה: "...אתה שוטף את עצמך בזרם המים, סוגר את הברז לכדי טפטוף ומסתבן. שוטף שוב במשך חצי דקה - וזהו. בארץ חוסכים במים..."

עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני.

בחברת הילדים בקיבוץ בשנות ה - 40 - 50 התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שלגבי קבוצת 'עופר' הבוגרת, המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950) התרחש רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת בביתן בקיבוץ המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. כאשר הוקם המוסד החינוכי, היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה כהרגל, בשנה הראשונה, את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת נבנתה כבר מחולקת לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה ב"גופים החדשים" של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה, שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים.



עמוס כרמל

קטגוריה: ה