(הבדלים בין גרסאות)
| גרסה מתאריך 12:17, 10 בפברואר 2009 (עריכה) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 12:17, 10 בפברואר 2009 (עריכה) (ביטול) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| זכורים התורים לקבקבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה: "הטרגדיה המוסדית", שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...". | זכורים התורים לקבקבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה: "הטרגדיה המוסדית", שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...". | ||
| - | עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. | + | עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. |
| + | |||
| בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים. | בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים. | ||
גרסה מתאריך 12:17, 10 בפברואר 2009
יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לבחורים לחוד ולבחורות לחוד. ידוע הסיפור על אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפחוצרחה: "...זה לא משלנו".
זכורים התורים לקבקבי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. אף בעיתון הקן "ניב המוסד" מס' 1 (תשט"ז, 1956)נכתבה כתבה: "הטרגדיה המוסדית", שם משוועים לקבקבים: "...על כל זוג קבקבים יש תור של 4-10 ילדים מסכנים, ועל מחלץ מגפיים עומדים שניים בבת אחת...".
עם השנים נבנתה בקיבוץ מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני.
בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים.
עמוס כרמל
