(הבדלים בין גרסאות)
| גרסה מתאריך 22:01, 25 באוקטובר 2007 (עריכה) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 19:28, 5 בדצמבר 2007 (עריכה) (ביטול) עמוס כרמל (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
| יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. | יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. | ||
| - | המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" | + | המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לכל הבחורות ומשותפת לכל הבחורים. ידועה האמרה של אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח : "...זה לא משלנו". |
| - | זכורים התורים לכפכפי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. עם השנים נבנתה מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. בחברת הילדים בשנות הארבעים | + | זכורים התורים לכפכפי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. עם השנים נבנתה מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. |
| + | בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים. | ||
| + | |||
| <br /><br /> | <br /><br /> | ||
| עמוס כרמל | עמוס כרמל | ||
גרסה מתאריך 19:28, 5 בדצמבר 2007
יש המדמיינים את הביטוי "מקלחת משותפת" כמקלחת מעורבת לבחורים ובחורות יחדיו, כפי שכנראה היה נהוג במספר קיבוצים, שמוצאם מתנועת הנוער. כך הדמיונות של אותם ראשים כחולים, ממריאים לבטח אל בין קירות הפח של המקלחת הראשונה בעין השופט. המציאות מורה שהמקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות, אך אפשרו שירת קנונים ודואטים משותפים בסופרן ובטנור. מכאן, המושג "מקלחת משותפת" שפירושה בעין השופט היה: מקלחת משותפת לכל הבחורות ומשותפת לכל הבחורים. ידועה האמרה של אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח : "...זה לא משלנו".
זכורים התורים לכפכפי העץ שמעליהם רצועת גומי, ששימשו במקלחת חיץ הכרחי בין החבר לבין מי הביוב שנקוו מתחת לטושים. עם השנים נבנתה מקלחת מרווחת מבלוקים ומבטון, שזכתה לביוב מודרני. בחברת הילדים בשנות הארבעים התקלחו הילדים והילדות יחדיו, עד שעברו למוסד החינוכי בתחילת כיתה ז', אלא שבקבוצת 'עופר' הבוגרת המעבר למוסד, שזה עתה קם (1950), היה רק בתחילת כיתה ח', כאשר במקלחת המשותפת המגבות כבר לא יכלו להסתיר את סימני ההתבגרות אצל הבנות. לכן, כאשר הוקם המוסד החינוכי היה זה אך טבעי שהמקלחת שימשה, בשנה הראשונה את שני המינים יחדיו, למרות שהמקלחת היתה מחולקת כבר לבנות לחוד ולבנים לחוד. הקושי התגלה בפנים החדשות, ויותר מזה, של ילדי הקיבוצים השכנים שהופיעו במקלחת, שגם לגביהם, לפעמים, גברה הבושה על האידיאולוגיה שגרסה שגילוי הגוף העירום יקטין את המתח והסקרנות בין המינים.
עמוס כרמל
