הלמנייה

הלמנייה –כלי עבודה בעל צורה של גליל הסגור בחלקו העליון עם שתי ידיות ארוכות בצידיו.משמש בעיקר לתקיעת יתדות בקרקע.

שורש: ה.ל.מ. להלום, להכות. "והלמה סיסרא מחקה ראשו" (ספר שופטים).

מבנה: צינור עגול, על פי רוב – "4, אורכו עד 120 ס"מ, סגור בחלקו העליון על ידי פלטת ברזל עבה, מולחמת לצינור. משני צידי הצינור, לאורכו – שתי ידיות אחיזה.

ייעוד: תקיעת עמודי ברזל או עץ באדמה לגידור, תמיכה בעצים צעירים ועוד.

מקור: ההלמנייה הומצאה כנראה בראשית ההתיישבות, לגידור היישובים כנגד גניבות והתקפות מצד הכנופיות הערביות.

עין-השופט: בימיו הראשונים של הקיבוץ שימשה לגידור עצי הפרי ולתמיכה בהם. נכון להיום, ההלמנייה היא כמעט מוצג ארכיוני. נשמרת במשרד הבניין. משתמשים בה: הבוקרים – לגידור שטחי המרעה, צוות הנוי – לתמיכה בעצים, וצוות הבניין.

יישום: את ההלמנייה הכבדה מפעילים שני אנשים, העומדים משני צידיה, מרימים אותה ומורידים בכוח, כאשר הידיים עוזבות את ההלמנייה לפני החבטה בעמוד כדי לא לזעזע את כל הגוף.