ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
דגל אדום

מתוך עינהשופטופדיה

יהושע ופנינה ליבנר מחזיקים בשלט 1955 - לידם משמאל: יעקב ברעם, יבלונקה וטובה בורנשטיין
יהושע ופנינה ליבנר מחזיקים בשלט 1955 - לידם משמאל: יעקב ברעם, יבלונקה וטובה בורנשטיין
חברים בהפגנה בחיפה - 1958
חברים בהפגנה בחיפה - 1958
הפגנה בחיפה - שנות השישים
הפגנה בחיפה - שנות השישים
דגל אדום במזכירות
דגל אדום במזכירות

למה אני תולה דגלים אדומים
יניב שגיא
אחד במאי, עין השופט 2007

"ערב האחד במאי.
גליה ואני, יחד עם ילדינו הגדולים, תו וגיא, עם עידו רקובסקי, ועם עומר, הי"ג של השומר הצעיר בקן הרי אפרים, תולים דגלים אדומים בקיבוץ. עופרה ליקטה חומר בארכיון והכינה לוח בחדר האוכל, עם דגל קן עין השופט של הסתדרות השומר הצעיר בישראל, ולידו תמונות של אנשי העבודה והעמל מהעשורים הראשונים לקיומו של הקיבוץ. אני מטפס עם ילדיי על המגדלים, ותולה את הדגלים האדומים כך שיהיו הכי גבוהים, הכי בולטים, שכולם יראו, שכולם יחשבו לרגע, שכולם יתייחסו ליום הזה ולמשמעותו. תו שואל: אבא מה זה סוציאליזם? אני עונה: האמת, זה נשמע מסובך, אבל זה לא כל כך. סוציאליזם זוהי תפיסת עולם, שחושבת שהאדם הוא יצור חברתי, ומטבענו להתקיים ולחיות בצורה שיתופית. הדרך לעשות זאת, היא שנחיה באופן שוויוני, כך שלא יהיו הבדלי מעמדות בין עשירים ועניים. מבין, בן? תו עונה לי: כן, זה די איך שאנחנו חיים בעין השופט, לא? אני עומד על גג האסם. ממרומי המגדל נפרשים נופיה המדהימים של רמת מנשה. זו שהייתה פעם בעיקר מלאת אבן וסלע, וכיום היא בעיקר ירוקה, כתוצאה מעבודתם של הזורעים והנוטעים, המגדלים והקוצרים כבר 70 שנה. אנשי החזון והעבודה. אנשי הרוח והמעשה. אני שואף את הרוח הטובה הנושבת שם למעלה - ויורד אל קולות הביקורת המחכים לי למטה: "מה זה האנכרוניזם הזה"? " מתי תתבגר כבר"? "אוף, נמאס כבר מהנוסטלגיה"... "תרבות מגויסת" (זה כנראה בגנותה של גליה, או שמא זו אמירה עמוקה יותר על התרבות המשרתת אידיאולוגיה?) "מה אתה תולה את הדגל האדום? הרי הפועל הלוזרים הובסו בשבת"...

אני מחייך לעצמי. מרוצה. הביקורת היא התייחסות. היא תגובה. היא חלק מהמטרה.

אז מה המטרה? או שמא נתחיל ממה היא לא המטרה: המטרה היא לא נוסטלגיה ושימור הזיכרון – אינני נוסטלגיקן, ואין בי געגוע למה שהיה פעם. יתרה מזאת, אני לא "מת" על טקסים ועל סמלים. את האינטרנציונאל הסוציאליסטי אף פעם לא אהבתי לשיר, ולא עקב צרידותי, פשוט היו בו מילים שאני מסויג מהן ובעיקר משורת המחץ: "עולם ישן עד היסוד נחריבה". אינני מהפכן מהסוג שמאמין שניתן לבנות בניין על בסיס חורבן מוחלט של כל מה שקדם לו. אינני מאמין ביכולתו של מהלך שכזה להיות בר קיימא. אם זהו תנאי למהפכה - אז אני אעדיף תמיד להיות מחדש ולא מהפכן. אל מול: "עולם ישן עד היסוד נחריבה", אני מעמיד את "כזה ראה וחדש". כך שאתם רואים שלא הגעגוע הנוסטלגי אל המהפכה של הסוציאליזם המרקסיסטי גורם לי להניף את הדגל האדום.


אז מה כן המטרה?

  • המטרה היא לבטא את החיבור בין החיים הייחודיים שלנו, כאן בעין השופט, לבין השורשים האידיאולוגיים שלהם.
  • המטרה היא שנזכור שיש קשר בין מה שאנחנו עושים, כמעט באופן טבעי, לבין רעיונות נשגבים על אדם וחברה, על צדק ומוסר.
  • המטרה היא שנזכור את הקשר בין מה שאנחנו כיום, לבין האנשים והתהליכים ההיסטוריים והלאומיים שהובילו להקמת הקיבוץ.
  • המטרה היא שנזכור שיש לנו אחריות לא רק לרווחתנו והצלחתנו. יש לנו אחריות לרווחתו של האדם/החבר/השותף לנו, הנמצא מחוץ לשער של הקיבוץ.
  • המטרה היא שנחשוב איזה מין סוציאליסטים אנחנו כיום - ובמה הוא מתבטא במעשים שלנו.

הקיבוץ היה ועודנו היצירה האנושית היפה והמשמעותית ביותר, של הפיכת עקרונות הסוציאליזם לדרך בה מתנהלת קהילה אנושית שיתופית. בעין השופט כך אנחנו חיים. אבל כמעט ואיננו עוסקים בליבון מעמיק של הערכים. בלימוד , ניתוח ודיאלוג אידיאולוגי. בחינוך הדורות הבאים על בסיס הערכים המכוננים של החברה שלנו.

להבנתי, כאן טמונים זרעי הפורענות לחורבן עתידי של הבית השיתופי.
בשעת מחסור כלכלי, בעתות מצוקה ומשבר חברתי, ללא השותפות האידיאולוגית - לא יהיה דבק שיחבר את הבית והדרך. לא יהיה שיתוף וייגמר השוויון היחסי המתקיים בקיבוץ.

לכן אני תולה דגלים אדומים.
אני רואה בזה הוספת קיסמים למדורה הלוחשת ,
אני רואה בזה הפחת רוח השומרת על הבעירה של הגחלים
עד שיתווספו עוד עצים למדורה, או עד שישתנו הזרמים
ותבוא רוח גדולה, שתצית באחת את המדורה לשלהבת גדולה."


אחד במאי, נותרו הזיכרונות הם לפחות יפים
אחד במאי בימים רחוקים/ צועדים בחוצות חיפה ותל אביב/"נוער הזהב רד לנגב"/ שומרים רגל, השומר הצעיר.../ ובסוף המצעד, קרטיבים/ על השולחן בחדר האוכל/ סילקיה אדומה/ שלובה אומרת שאין כמותה/ אבל אפילו זה לא משכנע אותי לאכול אותה/ אהרון אפרת נואם אך יותר מכך עושה לטובת הפועלים.. שנים אחר- כך מצעד גדול בתל אביב / כבר בשלטון הליכוד/ הולכים עם יענקלה ואנדרו בשורה/ " רוח אחת תלכדנו" ו"לשמש אחים ולחופש"/אחר-כך בשנות התשעים/ איציק טרש מזכיר לנו / שזה חג הפועלים/ בבוטיק שותים לחיים/ וברחוב העמל 1 מתנוססים הדגלים/ אך ברחוב ובמציאות דהו הצבעים/ ונותרו הזיכרונות , הם לפחות יפים.

יגאל - 1/5/2000


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D

דף זה נצפה 7,039 פעמים. שונה לאחרונה ב - 11/09/2007 07:24

קטגוריה: ד