הצגת מקור

לדף בקר לבשר

דף זה נעול לעריכה.

באפשרותכם לצפות בטקסט המקור של הדף, ואף להעתיקו:

[[תמונה:הבקר_בתחילת_הדרך.jpg|left|thumb|250px|תחילת הדרך]] [[תמונה:הבוקר_והבקר_1969.jpg|left|thumb|250px|הבוקר והבקר - 1969]] [[תמונה:עדר_הבקר_יוצא_מהחצר.jpg|left|thumb|250px|עדר הבקר יוצא מהחצר]] [[תמונה:עם_הסוס_בפעולה.jpg|left|thumb|250px|עם הסוס בפעולה]] עדר הבקר בעין השופט הוקם באמצע שנות החמישים. הבסיס להקמתו היה מספר פרות שיובאו באוניה מתורכיה וחולקו לקיבוצים שביקשו זאת. היזמים והמוציאים לפועל של הקמת העדר היה צבי נוימן ואליהו יקיר ובשנים שלאחר מכן נוספו פרות מיובאות מארה"ב ויוגוסלביה שהביאו את העדר להיקף של כ – 90 פרות וביחד עם עגלים מסורסים מרפת החלב היה יוצא לרעייה עם רועה. מעט השטחים למרעה היו מדרום לקבוץ והעדר היה יוצא למרעה בבוקר וחוזר עם ערב למכלאה שנבנתה בשוליה הדרומיים של חצר המשק. לקראת אמצע שנות ה – 60 מנה העדר כ – 150 פרות והוחל בגידור של חלקות מרעה שיקלו על רעיית העדר וניצול השטחים הקיימים בחורף. במשך הקיץ היה העדר רועה בשטחי השלף שלאחר קציר השחתות והתבואות מענף הפלחה. העובדים בשנים אלה כבר היו "צעירי הקבוץ" שסיימו שירות צבאי וחזרו הביתה ביניהם: גיורא ינאי, דן אבידן, אלון גלילי, שרגא דן, גלעד שפרן, אמיר מן, אלישע ועוד. לעובדי הענף דאז זכורה לטובה הסוסה "ג'ינג'ית" שאתה היו מובילים את העדר למרעה ובתבונתה הרבה ומזגה הנוח נעזרו באיסוף העדר והובלתו. באותן שנים נתגלעו לא אחת מחלוקות וחיכוכים עם ענף הצאן על השימוש בשטחי המרעה הסמוכים למשק ופרוטוקולים של "בירורים" בין הענפים מצויים בארכיון הקבוץ. בתחילת שנות ה – 70 נעשה מהלך גידור מסיבי של שטחי האש והעדר גדל להיקף של כ – 450 ראש, רעיית הרועה הופסקה,הג'יפ החליף את הטרקטור והסוסים שימשו רק להעברת העדרים מחלקה לחלקה. המשך הפיתוח של שטחי המרעה כלל את שטחי הזיתים והיער באזור נחלאות ואחר כך את שטחי היערות ממזרח וצפון לקבוץ. באמצע שנות ה – 70 הצטרפו לתקופות שונות צעירי הדור הבא ביניהם: יענקלה טרש, אביעזר הוכמן, איציק שפרן, אבנר אלפר ועוד... בשנות ה – 80 כבר מנה העדר למעלה מ – 700 פרות וצירוף שטחי אום אל-זינאת בכרמל הוסיף שלוחה חדשה ומרוחקת של עדר בן 120 פרות. . במשך השנים היה הענף מוקד משיכה לצעירים שנשבו בקסמי המרחבים, זכה לשם " ראש העדר " שמונה כ – 750 פרות ועגלות, נמצא כיום בתהליך הגדלה להיקף צפוי של כ – 900 ראש ורועה על שטחי המרעה מכביש דליה-גלעד במערב, כביש יקנעם-מגידו במזרח, נחל-שופט בצפון וגבול שטחי האש בדרום. סה"כ כ – 26 אלף דונם של מרעה עשבוני, יער ושלפים. עם הכרזת "הפארק הביוספרי" בשטחי המועצה האזורית מגידו ובסיוע קק"ל, מוכרז חלק ניכר משטחי המרעה כ"ארץ הבקר" ובהמשך יתווספו פעילויות ותכנית המדגישים את השילוב בין ערכי האדמה, האדם ובע"ח והסימביוזה ביניהם. == מפטמה לעגלים == המפטמה לעגלים הוקמה בהמשך להקמת העדר ובצמוד למכלאת הבקר הישנה ששכנה בחלקו הדרומי של המשק. המגמה הייתה להשלים את גידול העגלים מהעדר למשקל שיווק בהזנה שכללה תערובת ושחת. עם סגירת ענף הצאן פוטמו עגלים מרפת החלב גם במבנה שהתפנה. בשנות ה – 60 נחתם הסכם עם מפעל "מרבק" ואליו שווקו כל העגלים שפוטמו במשק. באמצע שנות ה – 70 הוקמה מפטמה חדשה באתר בו היא נמצאת עד היום וכוללת כ – 700 עמדות פיטום. במשך השנים הופעלה המפטמה כשלוחה נוספת באחריות צוות הבוקרים, שוכללו שיטות ההזנה ואוכלסו בה קבוצות עגלים מהעדר המקומי, מקנייה בשוק הישראלי ומייבוא. התוצאות הטובות שהושגו ואיכות העגלים שנשחטו ב "מרבק " זיכו את עין השופט במוניטין מקצועי מצוין הנשמר עד היום. בשנת 2003 הוחל בפיטום עגלים בשיטת "הפנסיון " עבור בקר- תנובה (" אדום אדום ") ומדי שנה מפוטמים בחצרות למעלה מ- 1.000 ראש.<br /><br />איציק שפרן [[Category:ב]]

חזרה לדף עמוד ראשי.