(הבדלים בין גרסאות)
| גרסה מתאריך 12:25, 1 באוגוסט 2007 (עריכה) Admin (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (06:48, 11 בספטמבר 2007) (עריכה) (ביטול) Admin (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
| במהלך השנים, ועם הכנסת ההפרטה לענף המזון, הועשר התפריט בחדר האוכל. כיום מבחר המנות הגדול המוגש בארוחת הצוהריים הוא מרשים ומכובד, ומשביע כדבעי גם את הבררנים מבין החברים . | במהלך השנים, ועם הכנסת ההפרטה לענף המזון, הועשר התפריט בחדר האוכל. כיום מבחר המנות הגדול המוגש בארוחת הצוהריים הוא מרשים ומכובד, ומשביע כדבעי גם את הבררנים מבין החברים . | ||
| - | "עוף מכובס " וכדור בשר מהווים עדיין חלק יום-יומי ממבחר זה, כעדות ניצחת ואנדרטה קולינרית למנות ה "בִּמקום" ההיסטוריות . | + | "עוף מכובס " וכדור בשר מהווים עדיין חלק יום-יומי ממבחר זה, כעדות ניצחת ואנדרטה קולינרית למנות ה "בִּמקום" ההיסטוריות .<br /><br />צור קרמר |
| + | |||
| + | |||
| + | [[Category:ב]] | ||
גרסה נוכחית
בימים של טרם הפרטת המזון היה נהוג להגיש מנות קבועות בארוחות הצוהריים בחדר-האוכל. למעשה ניתן היה להגדיר כל יום מימות השבוע על פי המנה המוגשת בו, כך שבלוח השבועי הקיבוצי הופיעו יום האולניק , יום הדג , יום הפיצה , יום הקציצה , יום הגולש , יום השאריות ויום שבת .
מבחר המנות הדל לא אִפשר לחברים הסועדים להיות בררנים (ובררנות ממילא הייתה אז בגדר מותרות), ובכל-זאת, הסברה שחברים שבעים יותר הם חברים יעילים יותר הביאה להוספת מספר מנות חליפיות לאלו הקבועות. מן הסתם, לא כל חבר יכול להרשות לעצמו לדרוש מנות מיוחדות אלו ולהוציא עצמו בכך מהחוויה הקולקטיבית, כך שעל פי רוב החברים האמיצים מאוד, או הרעבים מאוד, או אלו שהשיגו אישור מיוחד ממוסדות הקיבוץ – היו עומדים ליד עגלת המנות ושואלים מה יש "בִּמקום" . מנות ה"בִּמקום" כללו לרוב " עוף מכובס", כדור בשר או צלחת ריקה והוגשו בליווי מבט מאשים של המגיש/ה .
במהלך השנים, ועם הכנסת ההפרטה לענף המזון, הועשר התפריט בחדר האוכל. כיום מבחר המנות הגדול המוגש בארוחת הצוהריים הוא מרשים ומכובד, ומשביע כדבעי גם את הבררנים מבין החברים .
"עוף מכובס " וכדור בשר מהווים עדיין חלק יום-יומי ממבחר זה, כעדות ניצחת ואנדרטה קולינרית למנות ה "בִּמקום" ההיסטוריות .
צור קרמר
