מאחר, ובחינוך המשותף הילדים בילו עם ההורים זמן קצוב (כ- 2-3 שעות ביום בין 16:00 - 18:30) הפכה ההמצאות עם ההורים למושג בפני עצמו. כיום אני מזהה (הדבר בולט במחקרים)שהיה "רעב הורי" ו"רעב ילדי" למפגש בין השניים. הבילוי התמקד בחדר ההורים שהיה קטן מאוד, בפינת הצעצועים של הילדים, שהיה המקום היחידי ה"פרטי" של הילד (בתוך השיתוף הנרחב), וכן הבילוי עם ההורים היה בשיטוטים בקיבוץ, בענפי בעלי החיים, בפינות שונות שנבנו באותה התקופה, כמו גם על הדשא הגדול ובשבילים המובילים אל היער, לכפרין ולקיבוץ דליה.
עמוס כרמל
