הצגת מקור
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
גבעה 400

מתוך עינהשופטופדיה

תמונה מחתונתם של גיל ואביגיל שגיא על גבעה 400
תמונה מחתונתם של גיל ואביגיל שגיא על גבעה 400
לגבעה המתנשאת מדרום-מזרח לשרידי "כפרין" ומדרום לרכס "בית ראס" (חורבת בית ראש) ארבעה שמות מוכרים: "גבעה 400", "תל זארק", "כפרין 9" ו"גבעת הנשימה". הראשון והרווח שביניהם מציין את העובדה שפסגתה בגובה של 400 מטר מעל פני הים.

"תל זארק" הוא שמה בפי הערבים שהתגוררו בעבר באזור. פירושו "הגבעה הצופה למרחוק". כך הסביר לי ידיד מתושבי האזור. גם אם יתכנו פרושים נוספים, זהו פרוש יפהפה ומתאים מאוד לגבוהה בגבעות "רמת מנשה" ("ארד-אל-רוחה") המצטיינת בתצפית מדהימה לכל רוחות השמיים. ביום של ראות טובה ניתן לראות ממנה בבהירות את שפלת החוף והים ממערב, מחוף הכרמל, דרך בקעת אלונה, גבעת אולגה וחדרה ועד איזור נתניה. משם מסובבים את המבט אל "הר אמיר", הנראה כה קרוב, עד שנדמה שאפשר להציץ לחלונות בתי אום-אל-פאחם" ולגעת באתר "שיך-א-סקאנדר". ממזרח שרוע עמק יזרעאל, על מאגרי המים ועל שדותיו המעובדים, הנראים כמשבצות צבעוניות של חום ירוק וכחול. מעבר לשדות העמק מתנשאים הרי נצרת, הר תבור, גבעת המורה והגלבוע. כאשר הראות טובה באמת, רואים גם את הרי הגלעד, הרי הגולן והחרמון המושלג. מצפון צופה עלינו הר הכרמל, על יערותיו ועל ישובי הדרוזים שהוכרזו לאחרונה כ"עיר הכרמל". רכס ה"מוחרקה" הנראה מעין השופט כפסגת הכרמל, נראה מכאן כמקום כלשהו באמצע ההר. מתחתיו אפשר להבחין בשרידי "אום-אל-זינת", הכפר הערבי שהיה ידוע בבנותיו היפות.

לשמה השלישי, "כפרין 9", במניין שדות הפלחה (לשעבר) של הקיבוץ, אחראים הפלחים הנועזים מדור הוותיקים. בשנות החמישים של המאה הקודמת החליטו הפלחים, בהנהגת יהושע דיין וברוך יציב, לעבד ולזרוע את מדרונותיה התלולים של הגבעה. הם האמינו כי כך "יגאלו אדמות המולדת" ויגדלו ההכנסות לקופת הקיבוץ. תוצאת הניסיון הנועז הייתה נזקים גדולים לכלים החקלאיים, סחף של מאות טונות אדמה, שהייתה שטחית מאוד גם לפני כן, ויבולים דלים, שהיו עולים באש אימוני צה"ל באביב. לאחר שנות עיבוד כושל ומתסכל, לפני יותר משלושים שנה, נזרעה הגבעה ב"נשרן" (צמח עשבוני רב-שנתי) למרעה. מאז היא משמשת כמרעה לבקר ועד היום אפשר להבחין בצמחי הנשרן על מדרונות הגבעה.

את שמה הרביעי, "גבעת הנשימה", נתנו לה החיילים, שהתאמנו עליה והגיעו לפסגתה ללא אוויר, נושפים ומתנשמים בקושי. כל השטחים מסביב לגבעה הם שטחי אימונים של צהל (ראו פרשת אדמות אל-רוחה) בנוסף להיותם שטחי מרעה לבקר. בשנים האחרונות, בשבתות ובימי חג, מרבים להעפיל למרומיה רוכבי אופני ההרים, השמחים לעצור על פסגתה למנוחה ולתצפית על הנוף המרגש.

אלישע שפירא


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94_400

דף זה נצפה 8,806 פעמים. שונה לאחרונה ב - 11/09/2007 06:53

קטגוריה: ג