ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
ברנדייס לואיס דמביץ

(הופנה מהדף ברנדייס)

ברנדייס במשרדו
ברנדייס במשרדו
ברנדייס כשופט
ברנדייס כשופט
לואיס ברנדייס ואשתו אליס גולדמרק ברנדייס
לואיס ברנדייס ואשתו אליס גולדמרק ברנדייס
ברנדייס ואידה סילברמן - פעילה ציונית
ברנדייס ואידה סילברמן - פעילה ציונית

ברנדייס. לואיס .דמביץ
( השופט שעל שמו נקרא קיבוץ עין השופט )

לואיס ברנדייס. שופט עליון בארצות-הברית. אין סטודנט למשפטים שאינו מכיר את שמו. האיש הקפיץ את הציונות באמריקה ממקום שולי למרכזי. ציוני-אמריקני או אמריקני-ציוני שידע לשלב את שני מרכיבי הזהות הללו באמנות. מהיכן הגיע? מה לו ולציונות? מה לו ולקיבוץ? ברנדייס נולד בעיר לואיוויל, קנטאקי ב-1856 לפרדריקה ואדולף, זוג יהודים מפראג שהספיק להביא לפניו לעולם עוד שלושה בנים. בעיצומה של המאה ה-19 ידעה ארצות-הברית גל הגירה הולך ומתגבר, במסגרתו הגיעו לאומה החדשה גם כרבע מיליון יהודים ממרכז אירופה, בעיקר מגרמניה, והתפזרו ברחבי היבשת. משפחת ברנדייס הייתה אחת מהן. היא היגרה לארצות-הברית לאחר 'אביב העמים' הלא מוצלח של 1848. ברנדייס קיבל חינוך אמריקני כללי ובגיל 14 סיים בהצטיינות את חובותיו. 'יהדות' קיבל מדודו דמביץ ברנדייס, שגם השלים את שמו: לואיס דמביץ ברנדייס.

  • בגיל 16 נסע לבקר את משפחתו באירופה, טייל בה שנה ולמד שנתיים בדרזדן.
  • בגיל 21 (1877) סיים תוך שנתיים לימודי משפטים בהרווארד בהצטיינות יתרה.
  • בשנת 1900 השתקע בבוסטון, לב ליבה של אמריקה הוואספית. ברנדייס קנה לו שם של "פרקליט העם" כאשר ייצג את עמדתם של החלשים. את ניצחונותיו המשפטיים השיג בגין הצעותיו לבית המשפט להתמקד בהיבטים המעשיים של המצב הנדון, כמו, למשל, לטפל במשמעות הקונקרטית של עבודת ילדים. הוא עשה זאת באמצעות נתונים סטטיסטיים מרובים, כלומר במקום לעשות שימוש בחמלה, העדיף ברנדייס את השכל הישר, הרציונאלי והמדעי [Brandeis Brief]. כבר ב-1896 הכין ברנדייס סדרת הרצאות בנושא חקיקה עסקית ב-MIT, לאור התפיסה ש"החוק המקובל שנבנה על יסוד תנאי חיים פשוטים יותר משאנו מכירים, איננו יכול לשמש בסיס לתיאום וארגון היחסים המורכבים של מערכת היצור התעשייתי המודרנית".
  • ב-1905 ציינה העילית היהודית 250 שנות קיום יהודי בארצות-הברית. ברנדייס אמר אז כי הוא "איננו מאמין באמריקנים של מקף", ולכן "איננו רואה כיצד אפשר להיות יהודי ואמריקני בו זמנית".
  • ב-1910 הוזמן ברנדייס ליישב סכסוך עבודה חריף בניו יורק: עשרות אלפי פועלי טקסטיל, 80% מהם יהודים, שבתו כתשעה שבועות. יש הטוענים שמפגש זה עם יהודי מזרח אירופה השפיע עליו בכיוון הלאומי.
  • ב-1912, שנת הצטרפותו הרשמית לתנועה הציונית, היה ברנדייס אדריכל ניצחונו של וודרו ווילסון במרוץ לנשיאות. הוא ניסח את המצע שהוכתר במלים "החופש החדש". חרד לזכויות הפרט, תקף ברנדייס את מה שתפס כאיום עליהן. "ארצות-הברית" הוא אמר, "איננה יכולה לסבול מצב של חצי עבדות וחצי חרות". ה"עבדות" הייתה שיעבוד פרטיותם הריאלית של מיליוני אזרחים אמריקניים לאינטרסים של ההון הגדול. במקביל מתח ביקורת על איגודי העובדים, ותבע מהם 'ראש גדול' עד כדי השתתפות בהנהלות המפעלים בהם עבדו. כמו כן תבע שיפור מתמיד של שיטות הייצור.
  • בין השנים 1914-1912 שימש כיועץ הנשיא בשאלות של בנקאות ומונופולים.
  • ב-1914 התפרסם קובץ מאמריו "כספם של אחרים"Others People) Money), שבו מתח ביקורת על "הקפיטליזם החזירי". לספר הייתה חשיבות גדולה ברפורמה הבנקאית שהוביל הנשיא וילסון.
  • ב-1914, בניגוד גמור ל-1905, אמר ברנדייס ש"להיות אמריקני טוב פירושו להיות יהודי טוב ופירושו של יהודי טוב הוא להיות ציוני". באותה שנה נבחר לעמוד בראש התנועה הציונית.
  • ב-1916 מונה לשופט בית המשפט העליון. המינוי עורר התנגדות ציבורית עזה, שלוותה אמנם באנטישמיות, אך מקורותיה נבעו דווקא מעמדתם של בכירי הציבור היהודי. ברנדייס כיהן בתפקיד זה עד 1939, שנתיים לפני מותו, והיה חייב לפרוש מתפקידו הרשמי כיו"ר התנועה הציונית בארה"ב, אך המשיך את פעילותו בתנועה. בין השאר ניהל מאבק משותף עם גורמים ציוניים אחרים, ובראשם 'פועלי-ציון' - מפלגתם של בורוכוב, בן-צבי, בן-גוריון ואחרים (השלושה שהו בארצות-הברית כפליטים בתקופת המלחמה) - לארגן את הציבור היהודי באופן דמוקרטי, במסגרת 'הקונגרס היהודי-אמריקני'.
  • ב-1918 הסתיימה המלחמה, 'הקונגרס היהודי-אמריקני' התכנס ובחר נציגים שדיברו בוורסאי בשם יהודי אמריקה, ולמען העם היהודי כולו. היהודים דרשו לשמור על זכויותיהם האזרחיות בכל ארצות מושבם ולקבל זכות הגדרה עצמית בארץ-ישראל. להופעת יהודי אמריקה, כנציגיו הנבחרים של ציבור שמנה מיליונים, היה משקל עצום.
  • ב-1920 החל מאבק בין ברנדייס לוייצמן. ברנדייס, שייצג את יהדות אמריקה, סבר שאת הציונות בארץ-ישראל יש לפתח על בסיס עסקי. וייצמן סבר שאת השיקולים העסקיים יש לרסן, ולפעול על פי שיקולים לאומיים.

עד למותו ב-1941 המשיך ברנדייס ליטול חלק בענייני הציבור היהודי בארצות-הברית ובענייני התנועה הציונית. צעד חשוב שפישר בין גישתו של ברנדייס לבין גישת וייצמן היה ייסודה של 'הסוכנות היהודית' ב-1930, שנתן מקום שוויוני מבחינה פוליטית לבעלי המאה (האמריקנים בעיקר) ולבעלי הדעה (ציוני אירופה וארץ-ישראל בדרך כלל].

שני פרדוקסים נותרו לנו לדיון: האחד – כיצד ברנדייס, יהודי "גרמני", איש העילית, 'ברהמין', מצא עצמו בעימות ישיר עם 'היהודים הגרמנים' באמריקה, אנשי העילית, 'ברהמינים' בעצמם? הפרדוקס שני – כיצד קפץ ברנדייס מאמריקניזם לציונות ומה לו ולקיבוץ?

ובכן, התשובה לשאלה הראשונה פוליטית במובהק: מוצאו העדתי של ברנדייס, מעמדו החברתי, מקצועו, סגנון חייו וכו' – כל אלו עמדו בצל השקפותיו הפוליטיות. ברנדייס תקף בחריפות את כל מה שייצגו עמיתיו למעמד ולעדה. בעוד הם אוחזים בהשקפה השמרנית הרווחת שאפיינה את בני מעמדם הלא-יהודים, אשר מצאו את ביתם במסגרת המפלגה הרפובליקנית, דגל ברנדייס בהשקפה פרוגרסיבית, ולכן פעל במפלגה הדמוקרטית. בהבינם את חשיבותו של בית המשפט העליון עשו השמרנים באמריקה, יהודים ולא יהודים גם יחד, יד אחת כנגד מינויו. במסגרת טוב פירושו להיות ציוני", כי אין כמו ציונות – לא רק לפטריוטיות יהודית, אלא גם לוולונטריות (ערך דמוקרטי הכרחי) וגם כי אין כמו ציונות לדמוקרטיה (כי היא הגורם היחיד העומד מעל כל שלל זהויות המשנה היהודיות: עדתיות, גיאוגרפיות, מעמדיות, דתיות וכיו"ב). ומכאן לקיבוץ הדרך קצרה: גם יהדות, גם ציונות, גם וולונטריות, גם דמוקרטיה, גם חלוציות.

אודי מנור


הקשרים עם עין השופט
חיפשו שם אחר ל"אמריקה בניר". וועדת השמות של ה"קרן קימת" החליטה לאשר את בקשת חברי הקיבוץ, לקרוא לישוב על שם שופט בית המשפט העליון בארה"ב ומנהיג התנועה הציונית –לואיס. דמביץ. ברנדייס, שבאותם שנים מלאו לו 80- שנה. הקונגרס הציוני ה21- שהתקיים בג'נבה, אישר את השם , כי היה נוהל שרק המוסד העליון של התנועה רשאי לקרוא לישוב על שם אדם שעדין חי. כך נקרא המקום עין- השופט.

יהושע ליבנר כותב על פגישתו עם ברנדיס
(ב1938- היה יהושע ליבנר עם משפחתו בשליחות בארצות-הברית. יהושע נפגש עם ברנדיס והוא כותב לחבריו שבחדרה וג'וערה על הפגישה הזו. )

ושינגטון 28 בפברואר 1938- קבוץ אמריקה- בניר חדרה- ג'וערה א.י. זה עכשיו התראיתי עם ברנדיס. מדי פעם אני נכנס אליו, אם אפילו רק לשיחה קלה, כדי לקשור אותו יותר אלינו. יש לי הרושם שענין "הקבוץ האמריקאי" נעשה כבר כה קרוב ללבו שאין לנו מה לדאוג לעתיד. אני בטוח שבכל עת צרה נוכל לפנות אליו.הוא מפגיש אותי עם כמה אנשים ומבקש ממני לדבר אתם על הקבוץ. בקשר עם אלף הלא'י שנשלחו לקרן העצמית- הנני מסכים עם דעתו של משה (בלומשטין). צריך ללחוץ על הועה"פ כדי לקבל את הסכום הזה. אולם לגבי ברנדייס- מוכרח הייתי להעמיד את העניין בצורה כזאת שאם במקרה לא נקבל את הכסף, לא ייחשב בעיניו כאלו אין אנחנו זקוקים לסכום הזה. לפני שהתראיתי אתו היום כתבתי לו מכתב והודיתי לו בשם הקיבוץ עבור הכסף.הסברתי לו שהסכום הזה יאפשר את העברת כל הקבוץ לג'וערה ושזה מחסל את הצרות ואת הבזבוז של פרוד, של מטבחים ושרות כפולים. אולם אם הועה"פ יחליט לא לתת לנו את הכסף, סימן שמצב יתר הקיבוצים בהתיישבות החדשה הוא עוד יותר גרוע משלנו , ולכן מן הצדק הוא.. וכו'. שם הנקודה- אם לא איחרתי עדיין, אני רוצה להצביע בקול אחד על "עין השופט". כמדומני שהוא יותר יפה מ"רמות השופט" והוא גם יותר אפקטיבי בתרגומו האנגלי. השאלה אצלי היא פילולוגית- האם המושג "עין" כולל גם נקודה המיושבת על גבעה? דומני שמשתמשים "בעין" רק בעמקים. אולם אם אוסישקין הציע-מי אני שאתווכח אתו?

בשנת יובל ה-40 לעין השופט ב- 1977 פורסמה רשימתו של שמואל בן צבי- למה אתם נקראים על שמו של השופט ברנדייס?
בימים אלה נתקבל מכתב במזכירות מאת ילדה מכיתה ד בקיבוץ דליה,והיא שואלת :" אני יודעת שאתם נקראים על שמו של לואיס ד. ברנדייס,אבל למה אתם נקראים על שמו?" עניתי לה על זכותו להיות היהודי הראשון בתולדות ארצות הברית להתמנות כחבר בית המשפט העליון,על תפקידו כלוחם נועז להגנת זכויות הפועל,על תפקידו כיו"ר התנועה הציונית בארה"ב,ובעיקר על התפקיד שמילא,כיועצו של הנשיא וילסון,באישור הצהרת בלפור. והנה בימים אלה התפרסמה ידיעה מעניית ביותר ב"מעריב" הנוגעת בשאלה זו. "בשנת 1918,מלחמת העולם הראשונה הסתיימה לא מכבר.ביום בהיר אחד התפרסמה בעיתוני רוסיה טלגרמה מקופנהאגן (שבה ישבו בעת מלחמת העולם הראשונה המוסדות הציוניים העליונים),על הקמתה הקרובה של "רפובליקה יהודית "בארץ ישראל.הידיעה נראתה מוסמכת,גם משום שבהמשכה הובא הרכבה של הממשלה היהודית העתידה. הנשיא המיועד של הרפובליקה היהודית- צויין במברק – הוא לואיס דמביץ ברנדייס,שופט בית המשפט העליון בארה"ב ומידידיו הקרובים של הנשיא וילסון.אשר לשרי הממשלה חמישה במספר הם: הנשיא-לואיס ד. ברנדייס –שר החוץ-חיים ויצמן-שר הפנים- מקס נורדאו – שר החינוך- אחד העם- שר האמנויות –נחום סוקולוב- שר העבודה-מנחם אוסישקין. העיתון הציוני המרכזי ברוסיה בימים ההם "ייברסקי מיסל "פרסם גם הוא את הידיעה ובדרך זו הגיעה עד לקהילות הנידחות ביותר.בערים רבות אורגנו עצרות חגיגיות לרגל ה"מאורע "ונישאו נאומים חוצבי להבות בזכותם של האישים שהוזכרו. הידיעה התגלגלה גם לארצות אחרות במזרח אירופה,ברומניה ,למשל,הודפסה לציון המאורע מפה של ארץ-ישראל,כבראשה תמונת הנשיא –ברנדייס."

לאחרונה לכבוד חגיגות 70 השנה לקיבוץ החליטו הצעירים לקרוא לפאב המקומי על שמו של ברנדייס. בטכס חגיגי שנערך בסוכות הוסב שמו של הפאב לברנדייס.

על ביקור אצל בראנדייס בשנת 1939 כותב יוסף וילפנד ז"ל שהיה באותה עת בראשית שליחותו יחד עם בלה ונועם בארה"ב.
בוסטון , יום ב' 27 באוגוסט 1939
... בעצם הימים האלה יצא לנו לבקר את ידידינו הישיש בראנדייס. מוכן אני להתוודות לפניכם שאם התייחסתי בקצת רזרבה לכל ההערצה והחיבה שיצרו מסביב לזקן הרי שוכנעתי הפעם שהרבה מזה אינו מוגזם. הוא רוכש את האמון מהרגע הראשון. אם אספר לכם שחלקת הדרך המובילה לבית הנושן אינה טובה יותר מדרך חולית בסביבות חדרה לפני שנים מספר הרי זה לא יהיה מוגזם.
הבית עומד בלי חשמל על גבעה לא נאה ביותר, אינו שונה הרבה מבית איכר מקומי. כשירדנו מהאוטו ונכסנו לחצר יצא לקראתנו הזקן עצמו בכובע לבן ובחליפה לא חדישה ביותר. אתי היו גם בלה ואלי גרינברג ושתיהן הופתעו מהרעננות המלבבת של הזקן.
השיחה היתה פשוטה ושוטפת והוא הפתיע אותי בבקיאותו הרבה ובעירנותו. פתיחתו היתה:"נו, יש לך מהחדשות האחרונות?" התחלתי לספר לו ממכתבו האחרון של יונה. הוא ביקש שאקרא לו. ובחרתי את הקטע בדבר גמר הבנין ושאלת השיכון. הוא הפסיק אותי ושאל מה תאריך המכתב? "20 ליוני", עניתי. "אם כן", אמר, "יש לי חדשות מאוחרות יותר", קם והביא לי העתק ממכתבו של יהושע לסולד ולי. מ. קוהן מ- 6 באוגוסט, בו מסופר על הרבי מטכסס, ועל שיחת הקיבוץ שהחליטה לבנות את הבית השלישי אפילו אם יצטרכו להשיג הלוואה וכו. הוא בקש ממני להקריא את המכתב באוזני הבחורות והצטחק כשהעירותי לעניין הרבי מטכסס שיותר מדי אנשים מוכנים למסור דו"ח עלינו.
אחר כך הראינו לו תמונות מן האחרונות והוא שאל שאלות, מהן כלליות ומהן פרטים המראים על התעניינותו הרבה בכל פרט, למשל מה גובה מגדל המים? מה גובה חומת המגן מסביב לכל צריף. הצטחק מעשה סבא על תמונות ילדים ושאל את בלה כמה פעמים בשבוע אוכלים בשר. בלה מסרה לו ממקצועה והוא הקשיב בהתענינות ובידיעה רבה, שמח לשמוע שמרחיבים את גן הירק ורצה לדעת איזה מיני ירקות מגדלים אצלנו? כשסיפרתי לו על הסיקול ועל השטח שסיקלנו השנה רצה לדעת איזה גידולים היו השנה בשטח המסוקל ומה חושבים לעשות השנה? שמע בהתענינות על התפתחות ענף הצאן ועל תוצרת הגבינה.
כשסיפרתי לו על יהושע ועל עבודתו בצאן אמר לי ששמע כי יהושע לומד כעת ערבית. מכאן המשיך בעניין השאלה הערבית ואמר כי לפי דעתו עלינו לראות את השאלה כעקרונית ומרכזית. אמרתי לו שאף אנו רואים אותה כך. הוא רצה לדעת כמה יודעים ערבית בקיבוצים. עניתי ברוח הדברים שהגיש יהושע במכתבו לסולד וזה מצא חן בעיניו. הוא שאל הרבה מאד על עין השופט, על ערביי הסביבה , על הבטחון ועל הרפת. אחר כך שאל אם יש לי עוד משהו שרציתי שיידע. נצלתי את ההזדמנות להתחיל לספר לו על פעילותינו החינוכית באמריקה וכשציינתי את העובדה שהשליחים שקדמו לי עשו כאן פעולה רבה הנכרת כיום בתנועה, שוב ציין את יהושע לייבנר לטובה והתחיל להפליג בשבחיו של הד"ר גולדמן אשר נחשב בעיניו לטוב בפרזידנטים הציונים. שוב שאל את הפרטים בדבר מושבות הקיץ ומושבות המנהלים וציין לטובה את פעילות "אבוקה"
הארכתי קצת בפרטים מביקורי כי יודע אני עד כמה מעונינים בקיבוץ לשמוע את הדברים האלה. אף אני הופתעתי משפע הבקיאות ומעירנותו של הישיש וכשיצאתי הרגשתי כאילו מחצית שליחותי בעיניני הקיבוץ נסתיימה. ( אני יכול כבר לחשוב על חזרה הביתה) . אולם אין ספק בליבי כעת שהקשרים שלנו אתו ועם בני לוויתו טעונים זהירות, דיוק ואמת. כאן לא חדודים ולא " דריד-לאך" באים בחשבון, כי אם כנות ודברים אחרים. חשוב להמשיך גם להבא במכתבים שיהושע ממציא לו ולסולד וברבות הימים תהיינה גם התוצאות הרצויות... היו שלום ותתברכו בברכת החג ושנת ברכה וכל טוב, שלום יוסף. ( מתוך ספרו של יוסף וילפנד: דפים מספר, עמ' 104-105)

מקורות :
ויקיפדיה
אנציקלופדיה יודאיקה
Philippa Strum, Brandeis: Beyond Progressivism, University Press of Kansas, 1993
עיתונות התקופה


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A1_%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A1_%D7%93%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A5

דף זה נצפה 11,151 פעמים. שונה לאחרונה ב - 17/12/2007 07:10

קטגוריה: ב