ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
בית ראשון במולדת

מתוך עינהשופטופדיה



מפעל לקליטת עולים בתנועה הקיבוצית בכלל ובקיבוץ עין השופט בפרט.
עם גל העלייה ההמונית מברית-המועצות, בסוף 1989, נרתמה התנועה הקיבוצית לקליטה המונית של העולים. המטרה: מתן מסגרת ראשונית, מוגנת, לאלפי משפחות העולים (קורת-גג אוהדת, לימוד עברית באולפן, חינוך לילדים וליווי לקראת השתלבות בחברה הישראלית). צוות בין תנועתי שפעל משנת 1985 בכל הקשור לפעילות עם יהודי ברה"מ והיו בו : איתן סט מהתק"ם, שרה המל מהקיבוץ הדתי ויגאל וילפנד מהקיבוץ הארצי החל בפעילות גם בנושא זה, בגיבוי מזכירי התנועות הקיבוציות - אלישע שפירא, מוקי צור ואריה קרול. לאחר התחלת המבצע החליף משה שוק את יגאל בצוות כנציג הקבה"א והפך לפעיל מלא ומרכזי בו. בישיבת הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי, בשנת 1990, הוצעו לתוכנית שני שמות: "מקלט לילה" ו"בית ראשון במולדת" , הצעה של יגאל וילפנד התקבלה. מטה "בית ראשון" פעל מבית התק"ם בדובנוב.

קיבוץ עין השופט השתלב בתוכנית, הוכנו מבנים לקליטת משפחות ונבחר צוות לטיפול בעולים, שכלל את נורמן פינקס (מרכז) , נעמי קלסקי וחנן כהן. בשנת 1990 הפציעה "הסנונית" הראשונה – משפחת רוטשטיין. אחריה הגיעו משפחות נוספות. בשל מצוקת דיור הובאו עשרה קרוונים שהונחו ממזרח ל"שיכון המזרח", בהם שוכנו עשרות משפחות. העולים למדו באולפן לעברית במועצה האזורית מגידו. צוות קליטה מטעם המועצה סייע להם בצעדיהם הראשונים בארץ. העולים עבדו גם בקיבוץ, במפעלים ובענפי השירות, והשתכרו למחייתם. העולים שילמו לקיבוץ דמי מחייה (סכום קבוע ומוסכם) ונהנו מכל השירותים שעמדו לרשות חברי הקיבוץ. ילדי העולים השתלבו בבתי הספר של המועצה ולאחר שעות הלימודים השתלבו בחינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ.

בסך הכל שהו בקיבוץ עין השופט כמאה משפחות, ביניהן משפחות חד הוריות. חמש משפחות עברו תהליכי קליטה בקיבוץ, ומהן שלוש משפחות התקבלו לחברות בקיבוץ: משפחת צ'רני, משפחת לסוחין ומשפחת נוטקין, והן חיות בקיבוץ עד היום (2007).
בראיונות לתקשורת, בראשית שנות התשעים, הצהיר סרגיי לסוחין ש"אין מצב שאני אשאר בקיבוץ לאחר סיום התוכנית"... כיום (מרץ 2007) מכהן סרגיי בתפקיד מהנדס חומרים במפעל מיברג.
מרק רוטשטיין הצהיר, בשעתו, שהאידיאל של הקיבוץ מתאים לו והוא יישאר בו שנים רבות... כיום (מארס 2007) הוא ומשפחתו גרים ברעננה.
לריסה נוטקין חלתה במחלה קשה ונפטרה בדמי ימיה ב- 1 בדצמבר 2006.
המשפחה האחרונה שנתקבלה לתוכנית, בשנת 2004, הייתה משפחת וקסלר – האם עדה ובתה לובה.

בתחילת המילניום הנוכחי פחתה מאוד העלייה מארצות חבר- העמים לשעבר. הקרוונים שבהם שוכנו העולים החלו להתפרק (עולה אחד טען שהקרוונים מזכירים הפצצה בצ'צ'ניה). בנסיבות אלה נסתיימה התוכנית בעין- השופט. מספר לא מבוטל של בוגרי התוכנית חיים סמוך לקיבוץ. חלקם אף עובדים בקיבוץ, במפעלים ובענפי השירותים שלו. אחרים שומרים עמו על קשר הדוק וקבוע.
בעין- השופט רואים בתוכנית מפעל ציוני אמיתי ותרומה קיבוצית תנועתית לקליטת עלייה. נורמן פינקס העביר את הלפיד למשה אביר, שריכז את התוכנית במשך 13 שנים בקירוב, ואף זכה על כך לתעודת הוקרה מטעם הסוכנות היהודית.

משה אביר
בשנתיים האחרונות- 2009-10 חודשה התוכנית בעין השופט והיא מנוהלת ע"י איתן רם כאשר ישנם גם עולים מארצות אחרות כגון ארגנטינה וצרפת ולא רק מחבר העמים לשעבר.


קישורים חיצוניים


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA

דף זה נצפה 7,158 פעמים. שונה לאחרונה ב - 30/10/2010 12:32

קטגוריה: ב