ערכו דף זה
שוחחו על דף זה
היסטוריית הדף
 
בטחון

מתוך עינהשופטופדיה

דוב ורדי בעמדת שמירה
דוב ורדי בעמדת שמירה
צבי הוברמן מאמן נשים
צבי הוברמן מאמן נשים
עמדת החמור ליד אתר-הפיקניקים
עמדת החמור ליד אתר-הפיקניקים

מיומו הראשון של הקיבוץ בג'וערה ועד ימינו אלו – מהווה הביטחון מרכיב בסיסי וחשוב בחיינו. מימי ראשית ההתיישבות, התנכלו ערבים ליהודים והתנגדו להרחבת היישוב היהודי בארץ-ישראל. באותן שנים טופל נושא הביטחון בשלושה אופנים:
א. נוטרים וגפירים נושאי נשק (ברישיון) שמרו על אזור המגורים של הקיבוץ. כן שמרו על החברים ביציאתם לעבודות השדה והמטע סביב הקיבוץ, ובנסיעותיהם ליקנעם.
ב. גידור סביב אזור המגורים כדי לתחום את היישוב ולהקשות על פריצות אליו.
ג. הקמת מגדל זרקור, ששימש לתקשורת (איתות) עם יישובי עמק יזרעאל: שריד, מזרע ועוד. קיבוץ עין-השופט הוקם כיישוב חומה ומגדל והיה ראשון יישובי ההר ברמת-מנשה (בימים ההם נקרא האזור הרי-אפרים), זאת כדי ליצור רצף יישוב יהודי בין עמק יזרעאל לשפלת החוף.

תוכן עניינים

ג'וערה – בסיס לאימוני הפלמ"ח
היות ואזור רמת-מנשה היה מבודד בשנות ה-30-40 של המאה הקודמת (גם האנגלים חששו להיכנס אליו) – יועד המקום לאימונים בלתי לגאליים של הפלמ"ח. ג'וערה נהייתה לבסיס האימונים הראשי של ההגנה והפלמ"ח וצמחו בה מיטב המפקדים של המדינה בדרך ואח"כ של צה"ל. לאחר קום המדינה, הייתה ג'וערה ביה"ס למכי"ם של גולני ולאחר 1967 בסיס הגדנ"ע הראשי.

סליקים
(סליק בארמית – מחבוא, מסתור) בנוסף לנשק קל שנשאו עמם הנוטרים ברישיון, החל איסוף נשק ותחמושת בלתי לגאלים, שיועד לשעת חירום, למאבק בלתי נמנע עם היישוב הערבי. הנשק הוסתר מתחת לפני האדמה, מקומות שגם בעלי דמיון מפליג לא העלו בדעתם שקיימים. מקומות אלה נקראו סליקים. הביטחון הקיומי העסיק את הקיבוץ עוד שנים ארוכות לאחר קום המדינה: בתקופת הפדיון (כאשר מחבלים חדרו לארץ, רצחו אזרחים בדרכים וביישובים), במבצע סיני, עת חולק נשק לחברים ולנערים הבוגרים, ששמרו סביב הקיבוץ).

מקלטים
(מחסה בנוי נגד הפגזות והפצצות) בניית מקלטים בעין-השופט החלה בימי מלחמת השחרור. בתחילה חפרו בסלע, בנו קירות וגג מבטון והוסיפו "שכבת פיצוץ" - אבנים ואדמה. ככל ש"טכנולוגיית ההרס" התפתחה, צריך היה גם למגן את המקלטים טוב יותר. כיום ישנם בקיבוץ מקלטים ממוגנים א.ב.כ. (אטומי-ביולוגי-כימי), מקלטים תת-קרקעיים, עיליים וכן, על פי חוקי הבנייה החדשים – נבנים בכל דירה ממ"דים (מרחב דירתי מוגן), חדר בנוי מבטון "מזוין", דלת וחלון מברזל.

ביטחון כלכלי
מאז מלחמת יום כיפור, המדינה חשופה לגל הולך וגובר של גניבות (לרבות קיבוצנו). גניבות חקלאיות: פרות, כבשים, עופות, טרקטורים וציוד השקיה משטחי הגידול. גניבות תעשייה: נחושת, ברזל ומוצרים מוגמרים. גניבות ביתיות: גניבות מחדרי החברים ומוסדות הקיבוץ וכן גניבות רכב.

שמירה
בעין-השופט מתנהלת שמירה קבועה בשער הקיבוץ. כן הוספנו שמירה בחצר המשק – משעות הערב עד הבוקר. שומרים חברי קיבוץ וכן אנשים מבחוץ.

ישי הוברמן


על הסליקים מספר ברל קרן:
בג'וערה היינו כ 30 נוטרים והיו 30 רובים באישור (לגאליים). מלבד נשק זה ה"הגנה" חייבה אותנו לרכוש נשק להגנת היישוב. קיבלנו הלוואה מבנק הפועלים להזמנת הנשק: 10 רובים פולנים ומקלע (רקם). נשק זה היה בלתי לגאלי וצריך היה להבריח אותו מהנמל ולהסתירו בסליקים. את הנשק הבלתי לגאלי היו מבריחים מחו"ל למחסנים מרכזיים של ה"הגנה". היו "מובילים" שהובילו משם את הנשק לכל היישובים ברכבים מיוחדים שהוסוו כמוניות, כמובילי נפט וכד'. בין המובילים היה אליק. קרן הוא עבד ב"רכש" ועזר לנו להשיג נשק בלתי לגאלי.

סליק ראשון הקמנו בג'וערה, ברצפת הבית הגדול בין המטבח לחדרי השינה. פתחנו שם נישה עמוקה ששימשה להטמנת הנשק. הסליק הראשון בעין השופט היה בבית קומתיים הדרומי, בחדר הקטן שמתחת למדרגות. גר שם איציק רוזן, מתחת למיטה שלו היה לוח ומתחתיו המחבוא. סליק ראשון מסודר היה בסככה, אז – הרפת והיום - הקומונה, מתחת לרצפה הכנסנו מיכל עגול, בתוכו הוטמן הנשק, על המכסה פיזרנו קש. סליק אחר היה ברפת א'. מתחת לרצפה בפינה הדרום-מזרחית, החור עוד קיים.

כשג'וערה שימשה כמחנה להכשרת מפקדים, התקינו שם סליק בתוך המערה שבדרום-מזרח הגבעה. הסתירו בו רובים, מקלעים, תחמושת. בדרום הגבעה היה בית קברות של הכפר. זקן אחד מהאריסים, שעבר מג'וערה לכפריין, קיבל רשות לבקר בבית הקברות. חושדים בו שגילה את הסליק וסיפר לאנשי הכנופיות. יום אחד נעלם כל הנשק מהמסתור. חלק ממנו מצאו אנשי הש"י וחלק אבד. אחרי הפרשה הזאת היה הסכם שהנשק יוסתר בעין השופט. הייתי אז מא"ז, ובעזרת סיומקה וינר, פוטי רוזנבלום ואיציק רוזן העלינו את הנשק של ג'וערה לסליק במחסן הכוסבות, קרוב לגג. איש מאנשי ג'וערה לא ידע את מקום המחבוא. בבוקר היינו מוסרים להם את הנשק לאימונים ובערב היו מביאים אלינו להסתרה. בינתיים נבנתה רפת ב' וגם בה הותקן סליק (ליד המוזיאון עומדת חבית כפולה מולחמת שהצליחו להציל בעת הריסת הרפת.

בשנת 1946 חיפושי הנשק הוגברו. בשבת השחורה הוצאנו את הנשק מכל הסליקים והובלנו אותו ליער. הסתרנו אותו במערה בקרבת בית הקברות בתוך צינורות ברזל גדולים ובכדים. רק לאחר שנפסקו החיפושים, החזרנו אותו לסליקים הקודמים.


מקור: http://wiki.keh.co.il/index.php/%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F

דף זה נצפה 8,484 פעמים. שונה לאחרונה ב - 11/09/2007 06:35

קטגוריה: ב